ההבדל בין ידועים בציבור לבין זוגות נשואים, היא שחזקה על הנשואים שהתכוונו לשיתוף והכלל הוא שכל הרכוש שנצבר הוא משותף למעט מתנות, ירושות ופיצויים על נזקי גוף. אצל ידועים בציבור השיתוף אינו אוטומטי לגבי נכסים "חיצוניים" כדוגמת עסקים או נכסי נדלן שהם לא מגורים. על המבקש להיות מוגדר כידוע בציבור להוכיח את כוונת השיתוף על הנכסים הספציפיים.
בסוגית הירושות, ידועים בציבור נחשבים כיורשים לכל דבר וחוק הירושה אף הכיר בזכותה של הידועה בציבור למזונות מעיזבונו של המנוח.
במקרים מסוימים, בהם נוצרת תולות כלכלית בין בני הזוג, באפשרותו של בן הזוג התלוי לעתור ל"מזונות משקמים" אשר תכליתם היא לאפשר לבן הזוג "התאקלמות" לתקופה קצובה.
הכלים המשפטיים אשר עומדים לרשותם של בני זוג ידועים בציבור כדי להסדיר את ענייניהם הרכושיים הם הסכם לחיים משותפים או הסכם ממון ועריכת צוואה.
עריכת הסכם הוא פתרון מיטבי אשר מקנה לבני הזוג הידועים בציבור וודאות ולמנוע מאבקים משפטיים. חשוב לדעת שהעלאת הנושא של עריכת הסכם שיגדיר הפרדה רכושית, עלול "להוציא את השדים מהארון" וחלילה לחשוף מניעים נסתרים אשר הוסתרו על ידי מסיכות עד כה.
חרף הקושי ואי הנעימות שטמונים בעריכת ההסכם, מומלץ שלא לוותר ולהתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון שיסייע לכם לקבל החלטות ולמצוא פתרונות וכלים להתמודדות עם התנגדויות.
עריכת צוואה היא תמיד "מוצר משלים" להסכם בין ידועים בציבור – חשוב לדעת, הסכם לחיים משותפים, גם אם הוא מגדיר הפרדה רכושית מוחלטת, אינו מבטל את זכותו של הידוע בציבור למחצית מהעיזבון. הפתרון למצבים כאלה והכלי להגן על נגיסתו של הידוע בציבור מחלקם של ילדיך בעיזבון, הוא עריכת צוואה. סעיף 55 לחוק הירושה קובע – ״איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש."
אין חובה חוקית לאשר הסכם בין ידועים בציבור, אבל זוגות רבים בוחרים "לתקף" אותו באמצעות הסכם לחיים משותפים יכול לקבל תוקף באמצעות נוטריון או באמצעות בית המשפט לענייני משפחה.
