אופיו של פסק דין למזונות מטבעו "צופה פני עתיד". בעת מתן פסק הדין השופט, אשר בתוך עמו יושב והוא ככל הנראה גם למוד ניסיון, לוקח בחשבון שנסיבות החיים משתנות מעת לעת, אבל לא כל שינוי זעיר של נסיבות יהווה בסיס להגשת תביעה להפחתת או הגדלת מזונות. רק שינוי מהותי בנסיבות מתן פסק הדין יצדיק פנייה חוזרת לבית המשפט לענייני משפחה. ברור איפוא כי השינוי הנטען צריך להיות כזה שלא ניתן היה לצפותו בעת מתן פסק הדין ואשר השארת פסק הדין למזונות על כנו יהיה בלתי צודק באופן קיצוני. טול לדוגמא: בעת מתן פסק הדין הרוויח האב משכורת חודשית בסך 20,000 ₪ נטו בחודש, דמי המזונות בין הצדדים הוסכמו על 6,000 ₪ עבור 3 קטינים. כעבור 5 שנים פוטר האב מעבודתו ומשכורתו צנחה לסך של 8,000 ₪ בחודש ואף נולד לו ילד חדש מנישואיו החדשים. ברור, כי מצב שבו האב נשאר בסופו של כל חודש עם 2,000 ₪ הינו מצב שמהווה שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של סכום המזונות. הולדת ילד חדש אינו מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות המצדיק הפחתת מזונות, שכן יש לצפות מצב של שאין נוספים והבאת ילדים נוספים בעת מתן פסק הדין. על נטל הוכחת שינוי הנסיבות – הנ"ל להוכיח שינוי מהותי בנסיבות יהיה על כתפיו של התובע. הבדל בין מזונות שנקבעו בפסק דין של ערכאה שיפוטית ומזונות שנקבעו על ידי הסכם בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין – נקודת ההנחה היא ששינוי פסק דין שניתן על פי הסכם יעשה רק במקרים נדירים בכפוף ל-3 תנאים מצטברים: 1. השארת סכום המזונות על כנו, חרף שנוי הנסיבות יהיה בלתי צודק לחלוטין. 2. הצדדים הסכימו כי שינוי נסיבות יהווה עילה לשינוי סכום המזונות. 3. על המבקש שינוי סכום המזונות לעשות כן בתום לב וניקיון כפיים. מה קורה כאשר הצדדים הסכימו שלא לעתור להפחתת מזונות – הסכמי גירושין מהווים מכלול של הסכמות, לרבות בסוגיות הרכוש והמשמורת. בני זוג לעיתים עושים וויתורים ההדדיים במטרה להגיע להתחשבנות בהסדרים השונים. לכן יהיה על התובע לשינוי מזונות הקבועים בהסכם הכולל התחייבות שלו לעתור לשינוי המזונות, נטל כבד יותר.