בדיוק כמו שסיפורי לידה שונים זה מזה ואפילו תאומים זהים, יכולים להיות דומים מבחוץ אבל שונים לחלוטין מבפנים, ככה בדיוק סיפורי הגירושין.

תהליך פרידה זה אירוע מתגלגל בדיוק כמו לידה.

כל אישה שכבר ילדה יודעת, שאת יכולה לסדר לך תיק לידה עם שמן שקדים לעיסוי פירנאום, ואפילו להכין מבעוד מועד פלייליסט של מוזיקה מרגיעה וקטורת, לבחור את החדר של לידה טבעית במים ואת מדמיינת את עצמך על הכדור ״פיזיו״ קופצת להנאתך עד שמבשרים לך על פתיחה 10.

אבל את יכולה לתכנן עד מחר, ובקלות למצוא את עצמך בחדר ניתוח כי העובר שלך החליט לרקוד טנגו עם חבל הטבור.

בדיוק באותה המידה – אתה יכול לתכנן את הפרידה מאשתך בטוב, ביפה ובכבוד ושהילדים לא יפגעו, אבל לאשתך תוכניות אחרות לגמרי, כי היא ממתינה כבר שנים לרגע שבו תהיה לה הזדמנות לנקום בך ואין מצב שהיא תוותר על התענוג להתעלל בך לאורך שנים בבתי משפט, לפחות אותו מספר שנים שבהן היא ״בילתה״ בבית בחופשת לידה, כאשר אתה התקדמת בעבודה.

אם כך, ברור לנו שכל הליך גירושין שונה זה מזה, אבל אפילו בתוך הליך אחד – יש שני אנשים שגם הם שונים זה מזו.

יש את אלה שמתאבלים על מות הנישואין ורוצים רגע ״להתענג על האֵבֶל״ (כמו שכינה את זה פעם חבר קרוב), יש את אלה שנולדו לצמוח מתוך המשבר ויש את אלה שבוחרים דווקא לברוח, להכחיש, הולכים לקרוע את העיר, לשכב עם כל מה שזז ולחגוג את הרווקות.

יש את אלה שההליך מוציא מהם את המפלצת שבהם, אבל יש גם כאלה שההליך מוציא מהם דווקא את הכוחות שהם פשוט לא ידעו שיש להם.

אמר לי פעם איש חכם: ״בשביל שלום צריך שניים, אבל בשביל מלחמה צריך אישה אחת שתפסה את בעלה בוגד בה״.

אייל הגיע אלי וביקש להפסיק את הסיוט שנמשך כבר 12 שנים – לחיות לצד קרחון. הוא אמר שזה אמור להיות פשוט, שיש לו שני חברים שכבר עברו את זה והם יצאו מזה ״חלק ללא פגע״. משמורת משותפת ללא מזונות. ככה זה הולך היום, הוא זרק לי קריצה.

אמרתי לו שזה תלוי בכל כך הרבה פרמטרים ושאם זה היה כל כך פשוט, אז כנראה שלא הייתה לי פרנסה.

אבל החבר שלי ואשתו התגרשו תוך חודש וחצי, עם 3 ילדים והוא לא משלם שקל מזונות.

בני כמה הילדים של החבר הם יותר מגיל 6 – כן. אבל מזה משנה? – זה בדיוק מה שמשנה – כי עד גיל 6 חלה על הגבר חובת מזונות בלעדית.

ובמה אשתך עובדת – היא לא עובדת. אבל מזה משנה? הוא שאל. ובמה אשתו של החבר – אשתו סמנכ״לית כספים. מסכן כל היום היא דפקה אותו עם הילדים.

ואז סיפרתי לו שבל״ג בעומר האחרון, מארגן המדורה ביקש מכל משפחה להביא איתה מהבית שק מלא בצרות. כל משפחה תביא את הצרות שלה. ברגע שהגענו, המארגן ביקש שנשים כולנו את השקים המלאים במרכז – סביב המדורה ועכשיו שכל אחד יבחר איזה שק צרות בא לו.

תגיד אייל – באיזה שק היית בוחר. הוא ענה לי בכנות: ״בשק שלי״. ואני עניתי לו – ברור שלחבר המסוקס שלך ולאשתו הסמנכ״לית, יש שק צרות גדוש משלהם וכל עוד אתה לא באמת יודע מה יש בו, אתה לא תהיה מוכן לקחת את הסיכון, אותו הדבר כאן – אל תבלבל לי את המוח על ״שקי גירושין״ של אחרים. בוא נתחיל לטפל בשק שלך.

הוא חייך והרגשתי שהוא מבין שסיפור הגירושין שלו לא יהיה דומה לזה של החבר המסוקס ולא לאף אחד אחר.

הלוואי שהיינו יכולים להכניס את כל הנתונים לתוך תוכנת מחשב: כמה שנות נישואין, כמה ילדים ומה הגילאים, גובה השכר של כל אחד מההורים, בית, משכנתא, מכוניות ועוד כמה פרמטרים, מכניסים הכל לתוך אלגוריטם שמחשב לנו בדיוק עם כמה כל אחד יוצא ומה גובה דמי המזונות.

אבל זה ממש לא ככה. כי אנחנו לא רובוטים. אותם 2 אנשים, שחיו ביחד 12 שנים והביאו לעולם 3 ילדים, טומנים משקעים, חוויות, רגשות אשם, טינה, כעסים ונקמה וכל אלה ביחד מתודלקים בדעות של חברים, של הורים ואחים וכל אחד זורק טיפת שמן למדורת הגירושין, משתף בדעה שלו, בחוויית הגירושין שלו ובעיקר איך הוא חושב שהפרידה של המשפחה שלך צריכה להתנהל.

לכן תפסיקו להשלות את עצמכם ולבוא אלי עם הסיפורים של החברים שלכם, כי דווקא ההשוואה מביאה את האכזבה ואיתה גם מגיעות מלחמת העולם. הינה לכם 10 טיפים חשובים:

1. תשתדלו לאטום את האוזניים מפני סיפורי גירושין של חברים.
2. ואם כבר שמעתם – אל תשוו את תנאי הסכמי הגירושין.
3. למרות שזה קשה בטירוף – תשתדלו להתייעץ רק עם עורך הדין שלכם ופחות עם אנשים שרוצים לכפות עליכם את סיפור הגירושין שלהם מבלי להבין שזה לא מציאותי.
4. תחליפו את ההשוואות בהצבת מטרות ובניית אסטרטגיות.
5. תתאימו את המטרות למציאות – למשל אל תצפו לקבל פטור ממזונות כמו החבר שלכם, אם הילדים שלכם עוד לא בני 6.
6. תיקחו עורך דין שאתם סומכים עליו.
7. תעשו כל מה שעורך הדין מייעץ לכם לעשות (אנחנו אומנם מכנים את זה ״עצה״ אבל זו ״פקודה״).
8. תזכרו – אפילו אם לא אתם אלה שיזמו את הגירושין – יש לכם תרומה מכובדת בהם.
9. לכן – קחו אחריות ותמנעו מקורבנות.
10. תשתדלו למצוא את הכוחות שבכם ולא את המפצלות (כי הכי קל להפוך למפלצת שלא לוקחת אחריות).