הטיפול בתיקי משפחה לעיתים גורם לי להתמסר לתיק, כאילו הייתה זו מלחמה על המשפחה שלי.
כל שנותיי במקצוע לא הכינו אותי להתמודדות עם טיפול בתיק של התעללות בקשישים.
על פניו, בתור עורכת דין לענייני משפחה, התעללות בקשישים לא נכנסת בגדרי תחומי התמחותי. אבל מה קורה כאשר מדובר בהתעללות בקשישים על ידי ילדיהם הבוגרים?! על ידי בשר מבשרם?
לפני כשבועיים התייצבה במשרדי רותי. אישה בת 50 שהביטה בעיניי וביקשה שאציל את הוריה מפני בתם.
תחילה חשבתי שלא שמעתי היטב, או שמא לא קראתי נכון את "אילן היוחסין" שהיא תיארה לי. אבל אט אט התפזר הערפל הסמיך שכיסה את סיפורה והתבהרה לי תמונה מצמררת.
אחותה, ליאת, בחורה בת 45, רווקה ללא ילדים, אשר מתגוררת בבית הוריה הקשישים והופכת את חייהם בביתם לסיוט מתמשך.
תיאורי ההתעללות החמורים, לא הותירו אותי אדישה ודמעות החלו זולגות על לחיי.
אבל רותי, אשר מחסומי הבירוקרטיה ואוזלת ידם של שירותי הרווחה, התישו אותה, הביטה בעיניי במבט חודר והודיעה לי שאני המוצא האחרון. שאם אני לא יצליח לפרוץ את מחסומי

הפלדה של הבירוקרטיה ואטימותם של שירותי הרווחה, הוריה הקשישים יהיו עוד כותרת צדדית בעיתון יומי שמספרת על מוות של קשישים בפרבר במרכז הארץ.
לאחר שגוללה את סיפורה, פתחה רותי תיק שחור ומשם הוציא כ-50 תמונות סטילס ומכשיר הקלטה ישן.
עיינתי בתמונות ומיד הדמעות החלו שוב לזלוג. בעיניי רוחי דמיינתי את סבי וסבתי הקשישים חיים בתת התנאים אשר הציגו התמונות.
ערימות של אשפה, וכביסה מלוכלכת כיסו את ריצפת ביתם של זוג הקשישים, מכלי פלסטיק מפוזרים באופן חולני בכל הבית, שאריות של אוכל וגוויות של תיקנים הפוכים על גבם הם רק חלק ממה שנחשף לעיני.
3 תמונות הספיקו לי כדי שתחושת החמיצות תטפס במעלה גרוני. אבל רותי התעקשה שאסיים להסתכל על כל 50 התמונות אשר פיתחה. היא הביטה בעיניי ואמרה, "אם לך קשה ואת לא מכירה את הוריי, אז מה אני אגיד?"
מילאתי אחר בקשתה ועברתי על כל עשרות התמונות. הרגשתי שהלב מתפוצץ. אבל כשחשבתי שכבר ראיתי הכל היא הוציאה מכשיר הקלטה ישן ולחצה על "פליי".
קולה המפוחד של אימה בת ה-87 מילא את חלל משרדי והרגשתי כאילו האם בעצמה מחזיקה את ידי, מביטה בעיניי בתחינה ומבקשת ממני להצילה מפני בתה שלה.

מאז שמעתי את ההקלטות מילותיה הקשות של האם מהדהדות באוזני ללא הרף – " רותי תצילי אותי, היא דוחפת לי תרופות, היא מכה אותי, היא מעירה אותי באמצע הלילה ומפילה אותי מהמיטה. יום אחד היא אפילו הסיטה את הכיסא כאשר רכנתי לשבת, נפילה אשר גרמה לשבירת האגן, ומאז אני לא מתפקדת, אני תלויה בליאת ב-100%.
הקשבתי בשאת נפש לכל הברה בהקלטה ולנגד עיניי חלפו התמונות שראיתי דקות ספורות קודם לכן. כעת הקול המפוחד אשר נישמע לוחש בחרדה מתוך מכשיר ההקלטה, התחבר היטב עם תמונתה של האישה כסופת השיער אשר יושבת בסלון ביתה, מוקפת בערימות בלתי נתפסות של אשפה וגוויות חרקים, שאת פרצופה המקומט "מעטרים" סימנים בגוונים שונים של כחול.
קולה של האם כאילו הרעיד את קירות משרדי. לאחר 5 דקות ו-10 שניות של הקלטה ביקשתי מרותי שתעצור.
הבטתי בתוך עינייה של רותי, כאילו הבטתי בעיניי אימה, והבטחתי לה להציל אותה.
רותי עזבה את משרדי והותירה אחריה שובל של עצבות. במשך 5 שעות לאחר מכן חקרתי עמוקות אודות התופעה ההזויה הזו. תופעה שהופתעתי לגלות שבכלל קיימת. שהרי עולם הערכים שלי מושתת מיסודו על עיקרון העל – "כבד את אביך ואת אמך למען יעריכון ימיך".

קראתי כל מאמר, כל סעיף חוק וכל פסק דין אשר מכיל את צמד המילים "התעללות קשישים".
נדהמתי לגלות שהתופעה הזו קיימת. כ-18.4% מהקשישים מספרים על חוויה ברמות חומרה שונות של התעללות מצדם של ילדיהם הבוגרים.
הדחף הפנימי המידי שלי היה להתחיל במלאכת עריכת בקשה לצו הגנה בחסות החוק למניעת אלימות במשפחה – צו הרחקה כנגד ליאת.