אורלי ויוסי היו נשואים 20 שנים עד שביום בהיר אחד החליט יוסי שהוא משליך רימון הלם על חייה ומותיר אותה מתהלכת בערפל, משחזרת לאחור 20 שנות נישואין שהתבררו כתרמית אחת גדולה.
לאורלי ויוסי 2 בנות, אחת בת 15 והשנייה בת 18. אורלי תכננה טיול משפחתי מפנק לטובת חגיגות הגיוס של הבת הגדולה. היא תכננה שבוע שלם של טיול באופן קפדני וירידה לפרטים הקטנים. ערכה טבלת אקסל מסודרת שמפרטת מה עושים בכל יום, כולל עלויות.
מספר שעות לפני הטיסה יוסי הובהל לבית החולים ואורלי כמובן אחריו. היא אמרה לו שהיא פועלת לביטול הטיול. אבל הוא הבהיר לה שהן נוסעות בלעדיו, שאין סיכוי שבעולם שהוא יהרוס לבת את חגיגות הגיוס. הוא החזיק בידיה של אורלי ואמר: תטוסו אתן, תהנו, תשמרו על עצמכן, ואני אשאר בארץ לצערי.
כאשר חזרו ארצה, אורלי פתאום הבחינה שהמחשב הנייד נעלם מהבית. היא שאלה את יוסי אם הוא יודע איפה הוא, ויוסי השיב בתוקפנות, מזה השאלות האלה תגידי לי, מה נהיית לי חוש חש הבלש?!
אורלי התעלמה, הקפידה לא להוביל למריבה ושמרה על פרופיל נמוך. למחרת היא קיבלה טלפון מהבנקאי שהודיע לה כי יוסי הפך את ההרשאה בחשבון למחייבת 2 חתימות והמשמעות היא שאין לה אפשרות לעשות בו שימוש.
היא רצה לחדר העבודה והבחינה שקלסר המסמכים נעלם. יוסי חזר הבייתה בשעות הערב המאוחרות, היא חיכתה לו בסלון והתפרצה עליו בצרחות וקללות וכאשר הוא נותר אדיש היא העיפה לו סטירה.
באותו לילה יוסי לא ישן בבית ובוקר למחרת הוא התייצב בבית המשפט לענייני משפחה. הסתבר שאת האירוע האלים מליל אמש, יוסי הקליט כדי להשתמש בו בבית המשפט. עורך דינו הביע דאגה אמיתית לשלום הבנות וחשש כי האלימות של אורלי תופנה גם כלפי הבנות ולכן הם מבקשים צו הרחקה.
יוסי ביקש מבית המשפט לומר מספר דברים שיושבים לו עלי הלב (כך נרשם בפרוטוקול): אם זו הייתה רק האלימות כלפי אז מילא, אבל כולנו סובלים ואישה לא מתפקדת, מבית מבולגן וחוסר תפקוד. ואז הוא ביקש להציג בפני בית המשפט תמונות שצילם מסלון בית המגורים. התברר שיוסי ניצל את העובדה שאורלי לא הספיקה לפרק את המזוודות מהטיול עם הבנות, והוא ניצל את הסיטואציה כדי להוציא אותה מהקשרה בפני בית המשפט.
מכיוון שהיה זה יום חמישי, השופט קבע, למען הזהירות, צו הרחקה של אורלי מבית המגורים, עד ליום ראשון שאז יתקיים דיון במעמד הצדדים.
את צו ההרחקה והזימון לדיון של יום ראשון, יוסי מסר לאורלי ביום שישי על הבוקר.
לצערה (וגם לצערי) הייתי בחו״ל באותו סוף שבוע, אבל הנחיתי אותה מרחוק בדיוק מה לעשות. אורלי הגיעה לדיון עם צילומים של כרטיסי הטיסה (גם של יוסי) על מנת להוכיח שהבלאגן בבית נבע מחזרתן של אורלי והבנות מטיול משפחתי ממנו הבריז יוסי, ככל הנראה כדי לתכנן את המהלך המלוכלך.
הפעם השופט האמין דווקא לאורלי ולא רק שהוא ביטל את צו ההרחקה הוא גם פסק הוצאות עונשיות בסך 5,000 ש״ח.
ביציאה מאולם בית המשפט יוסי הבהיר לאורלי שלא כדאי לה להילחם בו ושגם ככה אין על מה לריב ושהוא ממליץ לה להתחלק בבית חצי חצי ולסיים בטוב.
מנתב״ג הגעתי ישר למשרד. אורלי כבר המתינה לי שם. מיד הבנתי שאת צו ההרחקה הוא הוציא על מנת לרוקן את הבית מכל מידע אפשרי שיסייע בידי אורלי לאתר את זכויותיה.
שלחתי אותה בחזרה הביתה כדי לנסות לאתר מסמכים שאולי שכח להוציא מהבית.
אבל כעבור מספר שעות אורלי חזרה בידיים ריקות ועיניים נפוחות מבכי. שאלתי אותה למה היא בוכה והיא השיבה: ״אני בוכה על טיפשותי, על כך שבחרתי להיות בת יענה, על כך שידעתי שהוא משקר ומסתיר אבל בחרתי להתעלם״.
למה בחרת להתעלם הקשתי עליה. כי חששתי ממה שאמצא אם אחפש. ועכשיו כשאני מחפשת אני כבר לא מוצאת כלום. כי הוא פשוט תכנן את הכל.
כבר באותה פגישה הגשתי באופן מקוון בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה ובקשה לצו מניעה במעמד צו אחד וכן צו גורף לגילוי מסמכים המופנה למקום עבודתו של יוסי, לכל הבנקים שקיימים במדינה, כל חברות הביטוח, כל חברות הסלולר, כל חברות האשראי, משרד הפנים, משרד התחבורה ועוד.
אורלי ואני התחלנו מסע של איתור הנכסים והכספים שהוא הסתיר ממנה במהלך 20 שנות הנישואין.
התחלתי במקום העבודה, דרשנו 12 תלושי שכר אחרונים, באמצעותם איתרנו את חברות הביטוח שמחזיקות בזכויות הפנסיוניות. אבל מה שגילינו באמצעות התלוש זה שבמשך שנים יוסי מימש אופציות בעלות מופחתת שניתנו לו על ידי מקום עבודתו ואשר היו מוחזקות בידי נאמן. מבלי להתעצל הגענו לנאמן ודרשנו לקבל מידע ביחס למניות שמחוזקות לטובת יוסי.
מיליוני דולרים היו שם. אותם יוסי בכלל לא תכנן לחלוק עם אורלי.
אבל כאשר פנינו לבנקים ודרשנו תדפיסים של כל החשבונות המצויים תחת תעודת הזהות של יוסי גילינו לא פחות מ-7 חשבונות ב-3 בנקים שונים. עיון בתדפיסים העלה שיוסי הפעיל חברה באפריקה ביחד עם חבר.
כעבור 6 חודשים ולאחר שהייתה בידינו מסה גדולה של מידע שאיתרנו בעמל רב ועבודת נמלים אל מול כל המוסדות, הגשנו לבית המשפט בקשה לצו המורה על יוסי להגיש תצהיר בדבר כלל נכסיו.
למחרת יוסי הגיש תצהיר בן 4 שורות:
שורה ראשונה– זכויות פנסיוניות ממקום העבודה.
שורה שנייה – רכב שרשום על שמו.
שורה שלישית– בית שרשום על שמו ועל שם אורלי.
שורה רביעית – חשבון בנק משותף ביחד עם אורלי.
כעבור שבוע הגשנו לבית המשפט את קובץ המסמכים שאנחנו איתרנו. קובץ בן 570 עמודים. קובץ שמכיל את סיפור החיים הכפולים שניהל יוסי. במקביל העברתי לעורך דינו של יוסי את קובץ המססמכים באמצעות שליח.
עוד לפני שניתנה החלטה, עורך דינו של יוסי חייג אלי וביקש להיפגש, כי הם רוצים להציע הצעה לסיום הסכסוך בדרכי נועם. הבהרתי לו שאם בהצעה שהוא הולך להציע לי אורלי מקבלת פחות מ-70% מכלל הנכסים שהופיעו בקובץ שלנו, אין לנו מה להיפגש.
ידעתי שאם הוא יסכים אז יש עוד נכסים.
והוא הסכים.
אז היה לי ברור שיוסי מסתיר עוד נכסים שטרם אותרו.
אז הפעלתי חוקר פרטי שיעבוד מולי באפריקה על מנת לאתר עוד נכסים. החוקר הגיע לשוויץ ומשם לוינה וחשפנו חברת בת נוספת שהוחזקה באמצעות בעלי מניות אחרים.
השבוע בתום דיון ההוכחות השופט סייע לנו להגיע לפשרה צודקת שמחלקת באופן הוגן את כל הרכוש ומפצה את אורלי ביד נדיבה על סיוט הגזלייטנג שהיא עברה.
