כשראיתי את הפגישה ביומן השם צילצל לי, אבל לא זכרתי את הסיפור במלואו. כשהיא הגיעה אלי למשרד, כבר זיהיתי מיד ונזכרתי בהליך הגירושין הכי מלוכלך שניהלתי.
התנהלות כוחנית, התעקשות קטנונית וניהול הליכי סרק על בקשות מופרכות כמו סוג המורה הפרטי של הילד היחיד שהיה להם.
עברו מאז 3 שנים. והיום היא חזרה אלי שוב. הפעם היא ביקשה שאגיש תביעה לביטול הסדרי הראייה של האב עם הבן.
כדרך אגב היא אמרה שהאבא הגיש לבית המשפט לענייני משפחה סעד דחוף בשל ניכור הורי.
מה קרה פתאום שאלתי. היא אמרה זה ממש לא פתאום, מאז שהתגרשנו הבן לא מתלהב ללכת אליו. אבל עכשיו יש לו בת זוג חדשה והוא לא מרגיש שם בנוח.
הבן לא מרגיש שם בנוח או שאת לא מרגישה בנוח שאלתי אותה.
הבהרתי לה שאני אייצג אותה בתנאי שנודיע מיידית לבית המשפט שהיא מתחילה טיפול עבורה ועבור הבן ומבקשים להקפיא את ההליכים למשך חודש ימים. דרשתי גם שיתוף פעולה מלא עם הטיפול.
"את לא תציבי לי תנאים" היא אמרה לי ויצאה ממשרדי בכעס.
השבוע היא הגיעה אלי שוב והניחה על שולחני החלטה של בית המשפט לענייני משפחה שמחייבת אותה, את הגרוש ואת הבן ללכת לטיפול, שמטילה עליה סנקציה כספית על כל הפרת הסדר של הבן אצל האב ושלאחר 5 הפרות המשמורת עוברת לידי האב.
היא התחננה שאייצג אותה. הבהרתי לה שאין לי יותר מה לייצג, שהשופט סגר את התיק ושההחלטה ברורה. טיפול היא הדרך היחידה להציל את נפשו של הילד מהשלכות בלתי הפיכות של ההסתה של בנה כנגד אביו.

מוסר השכל – תתרחקו מבתי משפט כמו מאש. הליכים משפטיים הם כמו רולטה רוסית. גם אם אתם בטוחים שאתם צודקים, בתוך רגע הכל יכול להתהפך עליכם.
ולפני סיום בחרתי לצטט את מנחם מאוטנר: ״ראוי לזכור כי שופטים הם בני אדם שאנו מתירים להם להתערב באופן עמוק בחייהם של בני אדם אחרים. שופטים מסוגלים ליטול מאדם את חייו, את חירותו, את ילדיו, את רכושו…שופט הוא אדם אחד מסוים, המתערב באופן עמוק בחייו של אדם מסוים אחר. אם מביאים בחשבון את כוח ההתערבות העצום של שופטים בחייהם של בני אדם אחרים, המסקנה המתבקשת היא שיש לחתור לצמצום של מידת האקראיות הכרוכה בהתערבות זו, היינו לצמצום התרומה הייחודית של רכיבי האופי, האישיות, ניסיון החיים, ההשקפות וכיוצא באלה של השופט האקראי המתערב בחייו של אדם…״