הם נישאו לפני 20 שנים. הספיקו להביא לעולם 3 ילדים. הוא היה מהנדס בחברת היי-טק והיא מנהלת שיווק. בשלב מסוים הוא פשוט לא רצה לחיות איתה יותר. הוא הרגיש שהוא חנוק. הוא לא יכול היה להצביע על סיבה מסוימת, פשוט לא רצה בה יותר. היא הייתה אישה מצליחה, חזקה, יפה, מטופחת. אישה מהסוג שמסובבים אחריה מבטים ברחוב. היא השקיעה אלפי שקלים בכל חודש על איפור, לבוש, נעליים, בתי קפה, מספרות, ועוד אלפים על ניתוחים פלסטיים. אבל היא לא עשתה לו את זה יותר. יכול להיות בגלל שבתוך הבית פנימה הייתה מקטינה אותו, נוהגת בו כאוויר, כחייל לצורך ביצוע משימות בלבד. הרגשות שלו, הרצונות שלו, הצרכים שלו תמיד התבטלו כהרף עין והכל, פשוט הכל – בא לפניו.
היא הייתה יוצאת לבלות עם חברות מידי ערב ומשאירה אותו עם הילדים כבייביסיטר. היא אפילו לא הייתה מציעה לו להצטרף מתוך נימוס. נוסעת לחו"ל בלעדיו בטענה שהיא צריכה חופש.
בוקר אחד לפני כשנתיים הוא מצא עצמו במזכירות בית הדין הרבני. הוא לא התייעץ עם עורך דין, הוא הלך אחרי הלב. והלב שלו משך אותו למזכירות בית הדין. קיבלה אותו המזכירה בסבר פנים יפות, וסייעה לו במילוי טפסים להגשת תביעת גירושין.
מלחמתה של האישה לא אחרה להגיע. היא מיד הגישה תביעה לשלום בית. היא אמרה שהיא לא מסכימה בשום פנים ואופן להתגרש.
לאחר שקיבלתי לידיי תביעת שלום בית שרצופה מראשיתה ועד סופה שקרים וסילופים, יצרתי קשר עם עורך דינה של האישה וביקשתי ממנו לפנות להליך מו"מ. הלקוח שלי, שהרגיש שהאוויר שלו בבית כבר נגמר, הניח על שולחן המו"מ הצעה נדיבה מאוד, הרבה יותר ממה שהייתה מקבלת בבית המשפט. אבל האישה, שחיה עד כה כציפור דרור חופשיה, על חשבונו אבל בלעדיו, טענה שאם הוא רוצה להתגרש הוא צריך לשלם ביוקר. מבט עיניה שידר דבר אחד בלבד- נקמה! זה היה ברור שלא באמת איכפת לה ממנו. היא הייתה בטוחה שהליך משפטי שלם בפני הערכאות השיפוטיות יהווה מזור לעוצמות הנקמה שמילאו את גופה.
היא דחתה כל הצעת פשרה שהצענו ופירשה את רצונו לסיים בדרכי שלום, כחולשה וכאמצעי סחיטה והרגישה שידה על העליונה. היא הפכה את החיים בבית לסיוט וסיפרה לילדים שאבא רוצה לעזוב אותם לטובת אישה אחרת.
אחרי שהיא סרבה לתוספת של עוד 100,000 ש״ח, הגשנו לבית הדין הרבני כתב הגנה לתביעת שלום הבית במסגרתה היא דרשה את סכום הכתובה במלואו- 180,000 ש״ח.
בדיון ההוכחות היא עלתה על דוכן העדים. בחקירתה היא נדרשה לספק תשובות מלאות בהתייחס לנסיבות של כל "צ'ק אין", פוסט ותמונה בפרופיל הפייסבוק שלה – "בנתב"ג עם חברות", "בדרך לסופ"ש פרוע באמסטרדם", "חוגגות לדקלה במועדון ריקודים", "מי אמר משבר גיל 40?". מדייני ההרכב לא נחסכו גם תמונות שהודפסו על נייר 3A, תמונות שלא משאירות מקום לדמיון, תמונות שכמויות הבד בהן היו מספיקות בקושי לגוף של ילדה בת שנתיים.
החקירה על פרופיל הפייסבוק שלה קיבלה במה בת 67, מול 3 דייני הרכב שבשלב מסוים ביקשו לצנזר חלק מהתכנים. אבל אני עמדתי על כך שבשים לב לקיומו של הדיון בדלתיים סגורות, אני מבקשת שכל תכני פרופיל הפייסבוק של "אשת האיש" שמתיימרת בכתבי טענותיה להיות "אשת חייל" שמבקשת שלום בית בדמעות של תנין, יהיו לעיני הרכב הדיינים.
גם פסק הדין לא אחר להגיע – במסגרתו דחו את תביעת שלום הבית וקבעו מועד לסידור גט באופן מיידי, תוך שהיא אינה זכאית לכתובתה בשל התנהגותה אשר אינה הולמת אישה נשואה וחשבת למורדת.
מוסר השכל – הליכים משפטיים לעולם לא יהווה מזור לנפש. להיפך, לעיתים אתם עלולים למצוא עצמכם מנהלים הליכי סרק ומחויבים בהוצאות משפט.
אם נגמרה האהבה, שום מכונת הנשמה לא תצליח להפיח בה חיים חדשים, פשוט תשחררו ותלכו עם ההצעה הנדיבה שהציעו לכם, כי אם לא, יש סיכוי שבערכאה השיפוטית תקבלו הרבה הרבה פחות.
