השעה הייתה 23:00 בלילה כשעל צג הטלפון שלי הופיע השם של שירן, קרובת משפחה שבחלוף השנים הפכה לחברה. היא נשמעה מבוהלת וביקשה להיפגש עכשיו. כיאה למשפחה, זרקתי על עצמי משהו ויצאתי לפגוש אותה ב"ארומה". היא הגיעה והתקשיתי לזהות אותה. העיניים שלה היו נפוחות מבכי. בלי הקדמה היא אמרה: "זה שוב קרה לי". הבנתי ישר. על קצה הלשון עמד לי המשפט "אמרתי לך" אבל בחרתי לצטט לה את אלברט אינשטיין: " אי שפיות – לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות".
שירן נישאה בפעם הראשונה כשהייתה בת 23. קראו לו עומר, גבר יפה תואר שהכירה בתקופת חיי ההוללות של תל אביב אחרי הצבא.
מיד לאחר החתונה הוריה ה"אמידים" (בלשון המעטה) רכשו עבורם בית שנרשם על שם שניהם.
היא הייתה אז סטודנטית והוא הקים עסק לייעוץ תזונה ואורח חיים בריא, היא מיד נכנסה להיריון. "נהיה הורים צעירים זה הכי כיף" היא אמרה לי. "התאריך המשוער שלי הוא בדיוק אחרי תקופת המבחנים האחרונה". אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד, ונגזרה על בת דודתי לידה מוקדמת בחודש שביעי. את הסמסטר האחרון של התואר היא לא הספיקה להשלים (עד היום דרך אגב).
במהלך חופשת הלידה, לצד התסכול שלא תקבל את התואר יחד עם שאר חבריה לספסל הלימודים, היא החלה להרגיש שגבר חלומותיה כבר לא מתעניין בה ובהמלצתי היא גייסה חוקר פרטי. כעבור יומיים כבר היו בידיה דיי ראיות על גבר חלומותיה שככל הנראה הוא גבר חלומות של נשים נוספות. היא מייד ביקשה להתגרש, והוא כמובן שמיד הסכים, אבל בכפוף לקבלת מחצית משווי הבית שרשום על שמו. לצערי לא היה לי שום פתרון קסם לספק לה וגבר החלומות, שהפך חיש מהר לגבר הבלהות, קיבל מהוריה מחצית משווי הבית.
תוך זמן קצר, בת דודתי התאוששה מהטלטלה והפגישה אותי עם הגבר החדש שהכירה, עו"ד, יפה תואר, אף יותר מקודמו. מיד לאחר פגישת ההיכרות הבהרתי לה שהפעם היא לא עושה טעויות ומחתימה על הסכם ממון. היא הייתה כל כך מסונוורת ואמרה לי "את סתם מקנאה" יש לו המון כסף הוא לא צריך את הכסף שלי. השבתי בנימוס- מי שחושש לעשות הסכם ממון מתוך אשליה שהאהבה תישאר לנצח, שלא יעשה ביטוח חיים כי הוא גם בטוח שזכה בחיי נצח. ומשם לא הצקתי יותר.
הם אומנם לא נישאו אבל הביאו 3 ילדים וחיו בבית שהיה רשום על שמה במשך עשור, היא שתקה במשך שנים, חרף הידיעה שהוא בוגד בה לעיתים עם מספר נשים במקביל.
בכתב התביעה שהגיש לבית הדין הרבני הוא דרש מחצית מהבית מכוח חזקת השיתוף.
בכתב הגנה הזכרתי את "בג"צ הבגידה" המפורסם ודרשתי גזירה שווה גם כאשר מדובר בבגידה של גבר.