קינטסוגי/ברק פלדמן

לפני כמעט שנה, גיא ואני חווינו משבר, כמו כל זוג בחלוף יותר מעשור של זוגיות, משהו בעייפות החומר החל לתת אותותיו.

המילה גירושין אומנם לא נאמרה, אבל החלה ריחפה כמו שיעבוד צף ומאיים מעלינו. חגה כמו עורב שמחכה לטרף.

זה היה ברור שאת המשבר הזה אנחנו אפילו לא מנסים לנהל לבד. את הכלל הזה למדתי כשנדרשתי לטפל בהוצאת צו ירושה לאבא שלי.

צו ירושה, זה הליך שאני עושה על בסיס יומי. כשזה נגע לאבא שלי פתאום לא ידעתי מה לעשות, לא ידעתי איך לפעול. אפילו לא נלחמתי, פשוט הפרטתי את המשימה לחבר שיעשה אותה במקומי.

כך גם את ניהול המשבר הזוגי, הפרטנו לשני אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה. אמיר, הפסיכולוג, החבר, המגדלור שלי מאז המוות של אבא.

ומאיה. שאין באמת דרך לתאר אותה מלבד לקרוא לה בשמה.

מאיה המציאה קלפי שיח – ״זרעים של קשר״. כשהעניקה לנו במתנה את הקופסא, לא ממש הבנתי מה היא רוצה.

גיא ואני בכאוס עוצמתי ועכשיו את אומרת לנו לשחק במשחק קופסא, איזה זרעים ואיזה קשר?! תגידי מה השתגעת?!?! יש פה מקרה לטיפול נמרץ למה את מכניסה אותנו למרפאה השכונתית.

אבל מאיה אמרה שזוהי לא המרפאה השכונתית, זה ״קינטסוגי״.

לקח לנו זמן להבין מה היא רוצה. אבל אז בחודש ינואר, בדרך חזרה מכנס דיני משפחה באילת, היינו גיא ואני לבד ברכב. שלפנו את קופסת ״זרעים של קשר״ שהייתה בתא הכפפות והמתינה בסבלנות בדיוק לרגע הנכון שבו שנינו נהיה מוכנים לעשות בה שימוש.

במשך 6 שעות דיברנו ודיברנו ודיברנו. שפכנו, בכינו, צחקנו, רבנו, השלמנו, אבל בעיקר התעקשנו לא לוותר. אספנו את כל השברים והרכבנו לאט לאט. התחלנו לספר מחדש את הסיפור שלנו.

באותו יום הבנו שאין לנו שום בעיה עם הסדקים הקטנים שלנו. להיפך. אנחנו אוהבים אותם הם ההוכחה שניצחנו. אנחנו נציג אותם בגאווה לעולם, כי אין זוגיות מושלמת.

הביטוי זוגיות מושלמת תמיד מזכיר לי את הבדיחה על הפולניה ש״חולה, חולה, חולה חולה ואז אלמנה״.

האלמנה היא בדיוק כמו הזוגות מהאינסטגרם שהם ״מושלמים, מתנשקים, יפים, בקריבים ובמיקונוס ואז הם… גרושים״.

הקערה שלנו היא הדבר הכי נוצץ ומושלם בעולם, למרות השברים ואולי בזכותם.

הטור הזה פורסם לאחר אישורו של גיא. אהובי, אישי, בעלי והעזר כנגדי. זה שרץ איתי למרחקים, זה שלימד אותי שאם אני רוצה לרוץ מהר אז אני מוזמנת לעשות את זה לבד, אבל אם אני רוצה לרוץ רחוק, אז אין לי דרך אחרת, אלא לעשות את זה ביחד איתו.

דרך גיא למדתי מזה בכלל עזר כנגדי. לא הבנתי אף פעם איך הוא יכול להיות גם עזר וגם נגדי. אתה רוצה לעזור לי תהיה איתי, למה נגדי. אבל ההפך גוטא. בדיוק הפוך. אתה רוצה לעזור לי, תקשה עלי. אל תיתן לי לוותר. בדיוק כמו משקולת. אני מרימה אותה למעלה והיא מושכת אותי למטה. בזה שהיא כנגדי היא בונה אותי. אדם גדל רק מהתנגדויות, מהקושי מהמשבר.

גיא ואני כל כך שונים. רוב הזמן הייתי בטוחה שאנחנו פשוט מכבידים אחד על השנייה. אבל אז ערוץ התקשורת הפתוח שנגלה אלינו באמצעות קלפי השיחה של מאיה פתח בפנינו עולם שלם. אתם לא מבינים איזו הקלה , אין לי דרך לתאר אותה. פתאום אני לא צריכה להתאמץ- פשוט שולפת קלף ומתחילה לדבר.

אז היום יש לנו 2 ערכות של זרעים של קשר– אחת בבית, קלף לפני השינה. קלף שמוודא שאנחנו לא מתרחקים, לא מאבדים תקשורת. וערכה אחת באוטו. ברגע שנכנסים, הבנות נרדמות ואנחנו צוללים לשיחה מרתקת. סיור בנשמה אחד של השנייה, זו שכבר הפכה להיות תאומה. כי אנחנו לא מאמינים בגורל, אנחנו מאמינים בעבודה קשה. כי רוב הזמן אנחנו חווים התנגדות. התנגדות של התפתחות מעצימה ובונה.

אני מצרפת קישור לרכישת הקלפים ״זרעים של קשר״. כי 120 ש״ח זה הרבה יותר זול משעת טיפול זוגי שעולה לא פחות מכפול 3 במחיר והרבה פחות מהליך גירושין שעולה לא פחות מ-3 אפסים נוספים אחרי ה-120.

https://lp.vp4.me/dx94

אין זוגיות מושלמת, כל אחת והשברים שבנו אותה.  תשקיעו בקיים.