המדריך לגירושין בשלום
"כשאני מדברת ואתה עונה זה מפריע לדיאלוג בנינו" – זה אומנם שם של ספר, אבל זה גם אחד הגורמים העיקריים לכישלון הגישור.
זה לא סוד שכבר מזמן זנחתי את עולם המלחמות. באופן כללי אני לא אוהבת את המילה מלחמה. מבחינתי ברגע שאני חושבת מלחמה, ההפסד של שני הצדדים צפוי מראש.
זו הסיבה שלא נלחמים על אהבה (אם הוא אוהב, הוא יהיה שם ואם הוא לא, אז עדיף שלא יהיה), לא נלחמים במחלה (מחלות מרפאים) ולא נלחמים מול אמא או אבא של הילדים שלכם (כי בפועל אתם נלחמים ופוגעים בילדים עצמם).
אחרי לא מעט זמן בתחום דיני המשפחה, וגם כילדה קטנה, שוחרת וצדק ושלום, זו שנהנית מעצם הוויכוח וההצלחה להוכיח את הטיעון ההפוך, הבנתי שהשלום הכי משמעותי שאוכל להשכין בחיים שלי, זה השלום עם עצמי.
השלום עם עצמי בא לידי ביטוי בעיקר כשאני עושה רק (בדגש על רק) את מה שאני שלמה איתו. כפועל יוצא מכך, אני לא אצא למלחמות גירושין. מתוך הבנה (אגב, הבנה שמבוססת על מחקרים וסטטיסטיקות) שמה שתשיגו בסיום המלחמה, יהיה זהה, דומה או נמוך ממה שהייתי משיגים בדרכי שלום.
אז כדי להרחיב את מעגל המתגרשים בשלום ולצמצם כמה שניתן את מלחמות הגירושין, שפיכת הדמים, בזבוז הכספים וצלקות הילדים, ריכזתי עבורכם 10 טיפים שיגדילו משמעותית את הסיכוי שלכם להצליח להתגרש בשלום:
- קחו אחריות – זו העצה הכי משמעותית בהליך הגישור. לא משנה מה הסיבה לגירושין, מי לכאורה אשם בהם או מה הוביל אליהם. תהיו בטוחים שלשני הצדדים יש אחריות עליהם. ברגע שתיקחו אחריות, הליך הגישור יהיה יעיל יותר.
- התחשבו בשני הרבדים – בכל מו"מ (בעיקר גירושין) יש רובד גלוי (אינטרסים וצרכים של כל צד) ורובד סמוי (זה שמניע/מניא אותנו ויושב עמוק בתוך התת מודע שלנו, אותו ילד קטן שלא באמת רוצה להתגרש ומחפש את ההזדמנות הראשונה כדי לפוצץ את המו"מ, כדי להימנע מסיום). כדי להגיע לפתרון אמיתי צריך לתת מענה לשני הרבדים.
- תנהלו שיח של פתרונות וצרכים והימנעו משיח של זכויות, דעות וקבעון – במקום לומר:
"יש לי זכות למשמורת משותפת", תאמרו: " בוא נבנה ביחד תוכנית הורית". הקשיבו – במקום להיות שקועים רק בעצמכם, אפשרו לנקודת המבט של הצד השני לחדור למרחב. תנהלו שיח של חשיבה הגיונית המבוססת על נתונים והסברים והימנעו מלעשות "דווקא". אל תתקבעו/תתאהבו בפתרון אחד – תעלו מספר פתרונות ותנהלו שיח ביחס לכל פתרון. - הגדירו "הסכם" כמטרה – הליך משפטי לא בא בחשבון. הימנעו משימוש במושגים משפטיים כמו – "הורה משמורן", מזונות, איזון משאבים וכו'.
- תהיו שקופים – תניחו על שולחן המו"מ את כל המידע הרכושי, המסמכים, הנתונים, המספרים. תניחו גם רגשות, אינטרסים, צרכים, כעסים, רגשות, משקעים, חששות, סימני שאלה ותאפשרו גם לצד השני לעשות כן.
- תקדישו את מרבית סעיפי ההסכם לדבר החשוב באמת – "תוכנית הורית" – תכניסו בתוכה מענה לכל סימני השאלה שעולים ו/או עלולים לעלות בהמשך – פערים בערכים, בחינוך וקונפליקטים נוספים שהיו במהלך הנישואין, מתוך הבנה שעצם הגירושין בטח לא יפתרו את הבעיות (לרוב אלה שהובילו לגירושין) ועל כן צריך ללמוד לקבל את המצב החדש של החיים בנפרד. שימו דגש על כל סוגי "ימי השנה" – ימי חול, ימי חופשה ממסגרות החינוך, ימי חג וערבי חג, שביתה, מחלה וכו'. שימו דגש על שעות איסוף ומיקומם ותביאו בחשבון את מידת הפניות וסדר יומם של כל אחד מההורים, בגילאי הילדים, סדר יומם, מיקום מסגרות החינוך, הקושי של כל ילד.
- השתמשו בטבלאות אקסל שיסייעו לכם לקבל תמונה ברורה של המציאות המשתקפת מהוראות הסכם. למשל בטבלת חלוקת זמני השהות – השתמשו בצבע שמסמל "אבא" וצבע שמסמל "אמא".
- היעזרו בבעלי מקצוע – הדרכה הורית וליווי רגשי עבורכם ועבור הילדים, תוך בירור הצרכים הרגשיים של הילדים לפני הבשורה על הפרידה, לאורך ההליך ולאחר הפירוד הפיזי.
- היזהרו כמו מאש ממקורבים שהופכים ליועצים חיצוניים – תזכרו שאף אחד לא נמצא איתכם בחדר המו"מ ורק אתם יודעים מה הכי טוב עבור המשפחה שלכם. בסופו של דבר, אתם היחידים שתדרשו למלא אחר הוראות ההסכם ביום שאחרי החתימה. אז אם החבר שלכם עובד כל יום מ-8 עד 16 ואתם עובדים משמרות, הוא לא יוכל לייעץ לכם מהניסיון של התוכנית ההורית שלו.
- תתאמו את פגישות הגישור סמוכות זו לזו ותגיעו מוכנים – תזכרו שהליך גישור טוב דומה לניתוח כירורגי – פותחים – פותרים – סוגרים. ככל שתשאירו את הגוף פתוח יותר מידי זמן, כך יעלה הסיכוי שיחדרו חיידקים (יועצים מקורבים) שיגרמו לנזק.
שיהיה בהצלחה!
