חוקי הלב של ניוטון

החוק הראשון של ניוטון אומר שכל גוף יתמיד במצבו, יישאר במנוחה או ימשיך לנוע בתנועה שוות מהירות ובקו ישר כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני.

אם מתרגמים את חוקי המדע של ניוטון לעולם הרגשות, אז באותה המידה ניתן לומר שזהותו של אדם תֵּשָּׁמֵר את עצמה בעיניה, אם לא תהיה התנסות חדשה שתפעל כנגד.

נועה הכירה את שרון בטיול הגדול של אחרי הצבא בהודו. מצידה של נועה, מטרת הטיול הייתה להבריא את הנפש שסירבה להחלים לאחר שהחבר הראשון בגד בה באכזריות עם החברה הכי טובה שלה.

ולמרות שאירוע הבגידה התרחש כשהייתה רק בת 17, חרף הזמן שחלף, היה לה ברור שכל הגברים בוגדניים ובכל אחד היא מצאה את הסימנים שמתאימים בדיוק לנרטיב הזה.

שרון היה שונה. הם הכירו במהלך נסיעה ארוכה ברכבת שהובילה אותם מהדרום לצפון הודו. הוא התאהב בה מיד, החמיא לה, דאג לה, עטף אותה במגע ואהבה שכל כך חשובים בטיול הגדול.

אבל נועה, שהרי יודעת שכל הגברים בוגדניים, עשתה לשרון מבחני נאמנות וחרף הצלחתו המסחררת בהם, היא עדיין הייתה בטוחה שהכל זה הצגה ושבעוד רגע הוא נוטש אותה לטובת מטיילת אחרת.

הם חזרו ארצה, התחילו ללמוד, שכרו דירה וביום הולדתה ה- 24 שרון הציע לנועה נישואין והיא הסכימה. בחשש, אבל הסכימה.

דפוס החשדנות ופצע הבגידה שלא הצליח להגליד, גרמו לה לחשוד בכל התנהגות. כל אחת הפכה חשודה מעצם היותה אישה. היא חיפשה ומצאה וניפחה את הפגמים הכי קטנים שבו, היא תקפה אותו על כל מילה שלא נאמרה בדיוק כפי שהיא רצתה או צפתה, היא התבייתה (כמו טיל מונחה) על הטעויות הכי קטנות והפכה אותן לדרמה.

היא נהגה לבלוש אחריו, דרשה ממנו לחייג אליה בשיחת ווידאו ברגע שהוא מגיע לעבודה, ובדרך הביתה. היא פרצה לו לטלפון וחיברה קצוות שבינם לבין המציאות אין שום קשר. היא חיטטה לו בפייסבוק  בתיבות המייל, בחנה כל לייק שסומן, כל תגובה וסיפרה לעצמה סיפורים שתואמים את הנרטיב שהיא צרבה לעצמה בראש ולפיוכל הגברים בוגדים ושאם היא תחפש ביסודיות היא בסוף מצאה.

היא לא הצליחה להשלים עם זה ששרון הוא גבר שונה. אבל שרון מצדו, נילחם על האמון של נועה. הוא הפתיע אותה בפרחים בכל שישי ונועה בתגובה אמרה שזה ברור שרק גברים בוגדים מביאים פרחים, שהרי אם הוא לא בוגד אז על מה הפרחים. ״סתם כי אני אוהב אותך״, הוא השיב כל פעם מחדש.

נרטיב הבגידה של נועה היה חזק ודביק כמו בגד רטוב על הגוף, וכמו הריבית על הלוואה בשוק האפור, הוא גם הכפיל את עצמו והיא נעשתה אובססיבית יותר ויותר. ושרון מצא את עצמו במרדף בלתי פוסק בניסיון להוכיח לה שהוא שונה ושהוא אוהב רק אותה.

שרון לא קיבל ממנה אהבה, רק קרירות ותוקפנות, הוא היה מתוסכל ולא הצליח למצוא את הדרך לליבה. הוא החליט לשתף חברה לעבודה כדי שמתוך ניסיונה, אולי תצליח לעזור לו לגרום לנועה להאמין בו. הידידות עם המטרה האפלטונית, הפכה למקום של נחמה, של חום ובסופו של דבר גם של מגע.

חיפושי הבגידות של נועה לא הפסיקו מעולם, אבל כעת היא גם מצאה. היא מצאה שיחה של שרון ואדווה בווצאפ. 10 שנים נועה חיכתה לרגע הזה. והיא עשתה ממנו דרמה בהתאם.

הנה סוף סוף נועה הצליחה להוכיח לעצמה שכל הגברים בוגדים.

נועה הגיעה אלי לייעוץ, אין לי מושג מי המליץ לה עלי, אבל הוא בוודאי לא הזהיר אותה שאני לא מכונת נקמה משומנת.

היא שיתפה אותי במקרה המצער שלה, בבעל הבוגדני שהעז לנהל מערכת יחסים עם חברה לעבודה. ואני הבנתי את הסיפור בין השורות. נועה אהבה את שרון, ראו לה בעיניים, היא הייתה מיוסרת מההתמודדות עם הנרטיב שנדבק אליה כמו עלוקה וסירב לעזוב.

אמרתי לה שאצלי מגיעים לפגישות הייעוץ בראש פתוח. שהדבר שאני יודעת הכי טוב לעשות זה להפריד בין זוגות שלא רוצים להישאר נשואים. אבל במקרה שלה ברור לי שזה לא המצב שהדבר היחיד שהיא רוצה להיפרד ממנו הוא הנרטיב המחורבן. הפצע הפתוח שמסרב להגליד וחוסם כל רגש אחר שהוא לא חוסר אמון.

הבהרתי לה שאם תחליט להיפרד משרון זה מה שיקרה ושאני מבטיחה לה שאני יודעת לעשות את זה הכי טוב. אמרתי לה שגם אכין לה דרך מילוט ישירה לגירושין. שהיא תוכל לקום וללכת בכל רגע. אבל לפני שהיא קמה והולכת ונכנעת לעלוקה שכיסתה לה הלב במרמור, ברדיפה ובחוסר אמון, שתנסה רגע לנקות את המשקפיים.

סיפרתי לה סיפור ששמעתי פעם באיזה פודקאסט על אדם שהגיע לכפר שבו הבטיחו לו שיש מלא מלא יהלומים. אבל כל מה שהוא ראה זה סלעי בזלת גדולים ושחורים ושום כלום חוץ מזה, והוא ישב בבית והתמרמר על מר גורלו, על איך רימו אותו ושהוא עשה את כל הדרך לחינם. יום אחד הוא התעצבן, ארז את חפציו במטרה לעזוב, עם התרמיל על גבו בדרכו החוצה, הוא פגש תושב אחר בכפר ושאל אותו: ״תגיד איפה היהלומים שהבטיחו לי?״, התושב אמר לו – מה זאת אומרת?! הם בכל מקום אתה לא רואה?  והבחור ענה לו – תגיד לי מה אתה משוגע איפה אתה רואה יהלומים,  והתושב אמר לו – תנקה את המשקפיים ותראה אותם גם אתה.

4 שעות של פגישה שבסופה הצלחתי לשכנע את נועה לנקות את המשקפיים ולראות את הדברים הטובים שיש בשרון. כי המשפט ״מחפשים – מוצאים״ נכון לשני סוגי החיפושים – לאלה שמחפשים את הפגמים, את הבגידות את החרא וגם לאלה שמחפשים את התכונות הטובות, את האהבה, את האמון ואת החום.

המלצתי לנועה ללכת לטיפול רגשי כדי לטפל בפצע העקשן שמסרב להגליד ולאחר מכן היא גם הזמינה את שרון לטיפול זוגי. בשלב מסוים שרון ונועה הזמינו אותי למפגש עם המטפלת הזוגית כדי לסייע להם לנסח ״אמנת זוגיות״ שמאפשרת גם פרידה בכבוד (אותה דרך מילוט שהבטחתי).

אז מה למדתי מנועה?

למדתי שחוקי המדע של ניוטון נכונים לא רק לחישובי תנועה של גופים דוממים, הם נכונים אף יותר גם לחוקים של הלב.

ובדיוק כמו החוק הראשון שנוגע להשפעה החיצונית על תנועה של גופים דוממים, בדיוק באותה המידה נועה עיצבה לעצמה חוויה חיצונית חדשה, ששינתה את הנרטיב הפנימי שלה על אמון, מערכות יחסים וגברים.

כך גם החוק השלישי של ניוטון ולפיו : לכל פעולה, קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעוצמתה״ (הדוגמא מהמדע היא ההדף שהחייל מרגיש כשהוא יורה ברובה) ובחוקי הטבע הדוגמא הכי טובה היא האמון שהאדם נותן בעולם והאמון הנגדי שהוא מקבל בדיוק באותה העוצמה.

תזכרו את המשפט – מי שמחפש מוצא – שימו לב מה אתם מחפשים.