אמא של דני קבעה עבורו את הפגישה איתי. בשיחה שלנו היא אמרה שהוא חייב להתגרש מהזונה שהוא התחתן איתה ושהיא בטוחה שאני יודעת לעשות את העבודה.
בפגישה עם דני הכרתי איש מקסים. הוא אמר לי שהוא מרגיש שהוא הולך להשתגע.
שהוא אוהב את הדס כל כך, אבל שהוא לא מסוגל להמשיך אחרי מה שהוא גילה.
אמא שלי הבטיחה שתעזור עם הילדים שתעמוד לרשותי בכל מה שאני צריך הכל רק להיפתר מהזונה השקרנית.
שאלתי מה קרה.
משהו נשבר הוא אמר לי ולא יכול לחזור להיות מה שהיה.
שאלתי אם הוא יודע מה התאריך היום. הוא אמר לי 3.8.22 שאלתי אותו אם 2.8.22 יחזור אי פעם?
הוא צחק ושאל מה הקשר.
יש לך דרך לשלוט בזה? לשנות את זה? 2.8.22 לא יחזור. 3.8.22 יגמר בעוד כמה שעות ויתחיל 4.8.22.
שאלתי – מה תרצה עבורך ל-4.8.22. הרי בזה אתה כן שולט.
אבל מה עם מה שגיליתי ב-2.8.22 הוא זרם עם הקו שלי. מה שגילית הוא עובדה, הדרך שבה תתמודד איתה, היא בחירה. מה האופציות שלי הוא תלה בי עיניים מתוסכלות.
- אתה יכול לבחור לנהל את המשבר.
- אתה יכול לבחור לתת לאמא שלך לנהל אותו עבורך.
בשתי האפשרויות תתקדם. ההבדל הוא שבאפשרות הראשונה אתה מחליט ובאפשרות השנייה אמא שלך מחליטה.
תספר לי בבקשה מה הדס עשתה לך.
הוא לא הצליח להוציא יותר ממשפט אחד לפני שפרץ בבכי, כיסה את עיניו כאילו מתבייש בעצמו. איך לא ידעתי, איך לא חשדתי, איך הייתי כל כך מטומטם?!
התחתנו לפני 10 שנים. 3 ילדים בהפרשים קטנים. היא הייתה אמא מדהימה, אישה מושלמת, עובדת מצטיינת ובדרך שלא הייתה לי ברורה, היא הצליחה להיות גם אמא מסורה, בשלנית, וגם לגבי הסקס לא היו תלונות. אני גבר כן?! ברור שהייתי רוצה יותר, אבל אין תלונות.
הוא לקח נשימה עמוקה והוציא את זה: פתאום הופיע תומר. הבן הבכור של הדס. לרגע התבלבלתי ומיד התעשתי ועשיתי פרצוף של: ״אני ראיתי כבר הכל ושום דבר לא יכול להפתיע אותי״. אבל בנינו, זה בהחלט הפתיע. לא ממש הבנתי מי זה תומר ואיך הוא קשור.
תומר הוא הבן של הדס מקשר קודם שהיה לה. תומר בן 15. והשבוע הייתה הפעם הראשונה ששמעתי עליו. הדס ואני ביחד כבר 13 שנים. אני לא מבין איך היא הספיקה, איך היא לא סיפרה לי, איך היא הצליחה לשמור את זה בסוד ממני.
למה היא עשתה את זה שאלתי. מאיפה אני אמור לדעת הוא התעצבן. לא שאלת אותה? מזה מעניין היא שיקרה לי 13 שנים. 13 שנים היא לא מצאה רגע לספר לי שיש לה חיים כפולים?! למה הסקת שיש לה חיים כפולים? אתה מתאר פה אישה שהייתה מסורה ונאמנה כל כולה לבית, אליך ולשלושת הילדים שלכם. איפה בדיוק היא הספיקה לטפל בעוד ילד.
לא מעניין אותי הוא שוב הרים את קולו בכעס.
יש לך רעיון למה היא הסתירה אותו? לא מעניין. הוא השיב, 13 שנים היא שיקרה לי, למשפחה שלי, איך אצליח להאמין לה שוב?!
אתה מסכים שנשאל אותה למה היא הסתירה אותו כל כך הרבה שנים. אני סבורה שהתשובה תפתיע אותנו.
תגידי לי, בצד של מי את בדיוק, בצד שלי או שלה? אני בצד של הפתרון דני. בוא תגיד לי מה הבעיה ואני מבטיחה לפתור אותה.
אם הייתי דג זהב מה היית מבקש? הייתי מבקש להעלים את תומר. אמרתי – שנראה לי שאפילו דג זהב לא יכול להחזיר אותנו ל-2.8.22 לאותו יום שבו לא ידעת על תומר. הדג יודע לתכנן היום קדימה. להתמודד עם מה שכבר קרה ולא להתעלם. בהקשר של תומר לא יעבוד המשפט ״אם תתעלם זה יעלם״ מדובר בילד. ילד של הדס. הוא היה פה לפניך. ועכשיו אתה יכול לבחור להתמודד עם זה או לא.
אני בוחר להתמודד, אני בוחר בהדס, בבית בילדים ובמשפחה שלנו. אם היית דג זהב הייתי מבקש להצליח לסלוח להדס.
בוא נזמין אותה לפה, יכול להיות שיש לה תשובות שיפתיעו אותנו.
באותו יום בערב הדס ודני הגיעו אלי לפגישה. הסברתי לה שהמטרה של הפגישה הזו היא להגשים לדני את המשאלה לסלוח לה. להצליח לשמור על המשפחה, הילדים הנישואין איתה.
הדס התחילה לבכות, למה את בוכה שאלתי. קראתי עליך בגוגל, וראיתי שאת עו״ד גירושין. פחדתי שדני רוצה להתגרש.
דני רוצה לסלוח לך. את רוצה לשתף אותנו בסיפור מאחורי תומר.
תומר נולד שנתיים לפני שהכרתי את דני. אבא שלו ואני נפרדנו עוד לפני שנולד. אני בכלל לא רציתי את ההיריון. רציתי לעשות הפלה. לא אהבתי את אבא שלו. אבל גיליתי את ההיריון בשלב מאוחר ולא היה לי כסף לעשות הפלה. תומר נולד ונפלתי לדיכאון כבד מיד אחרי הלידה.
אשפזו אותי בשער מנשה ומאחורי גבי שללו לי את האפוטרופסות עליו. כשהשתקמתי חיפשתי אותו. רציתי אותו בחזרה. הוא הילד שלי. הפעלתי חוקרים פרטיים וחברים ולא הצלחתי למצוא. בסוף הסתבר שדודי עזב איתו את הארץ.
הייתי מרוסקת, רציתי להתאבד. ואז הגיע דני. הוא החזיר לי את האור לחיים. הבטחתי לעצמי שאני משאירה את תומר ודודי מאחור ומתקדמת קדימה. לא הייתה לי ברירה אחרת. בהתחלה לא רציתי לספר לדני כי פחדתי שישפוט אותי. באמת היה לי טוב. לא היה זכר להדס הדיכאונית. דני הפך אותי לאדם המאושר ביקום. וככל שעבר הזמן התביישתי עוד ועוד. בתור אמא שוויתרה על הבן שלה. פחדתי שיעזוב אותי אם ידע. הזמן עבר, והמציאות המשפחתית שלי העלימה את הכאב וגם את תומר.
כשתומר הגיע שלשום אלינו הביתה זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי אותו מאז שהיה בן שבועיים כשנלקח ממני.
דני הקשיב וככל שהסיפור התקדם ראיתי שהוא מתקרב אליה עוד ועוד עד שבסוף הוא כבר ממש חיבק אותה.
אז מה החלום שלך. שאלתי. החלום שלי שדני יאמין שלא הסתרתי. לא שיקרתי. פשוט הדחקתי את קיומו כי אהבתי את דני ואהבתי את מי שאני לידו. החלום שלי שדני יסלח לי. איפה דודי שאלתי. דודי במיאמי. אז איפה תומר דני שאל. הדס אמרה שביקשה מאמא שלה שישן אצלה.
דני הודיע: תומר בא לישון אצלנו. אצל אמא שלך לא נוח ולנו יש מספיק חדרים. מה קורה עם בית ספר שאלתי. הדס אמרה שבגלל שדודי גזל ממנה את האפוטרופסות אין לה דרך לטפל בזה. דני ביקש ממני להסדיר את העניין.
אני כמובן הסכמתי. השבוע קיבלנו סוף סוף את צו האפוטרופסות שמחזיר עטרה ליושנה. שלחתי להם
ב Whats-App את צו ביחד עם תמונה של כד קינצוגי שהדביקה חברה בכישרון רב והזכרתי לדני שאני אומנם לא יכולה להעלים את תומר, כמו שאני לא יכולה להפוך את הכד לשלם בחזרה. אבל אני בהחלט יכולה לחבר את הכד מחדש ולהדביק אותו שיהיה אולי יותר יפה ממה שהיה קודם.
