רוני ישבה אצלי במשרד ומיררה בבכי.
מה אעשה עכשיו עם החיים שלי, מי ייקח אותי?! ילדה בת 21, נשואה כבר שנתיים. מצד שני – אני לא מסוגלת לחיות אתו.
רוני תיאמה 3 פגישות וביטלה אותן בזו אחר זו. כשביקשה לתאם בפעם הרביעית, הבהרתי שאני מבינה שעצם ההגעה אלי מסמלת עבורה את ההתחלה של הסוף, את ההכרה שהיא באמת תתגרש.
אבל אני לא אוכל לתאם לה שוב, אם היא לא תעביר מראש את התשלום על הפגישה.
לקח לה עוד 3 ימים ובסוף היא העבירה את התשלום מראש.
זה כמובן לא העניין של הכסף. אלא ״דמי רצינות״. עצם העובדה שהיא שילמה לי כבר על הפגישה, גרם לה להגיע.
רוני ישבה אצלי במשרד במשך 3 שעות ולא הפסיקה לבכות לרגע.
מס׳ פעמים שאלתי אותה: למה את בוכה? בכל פעם אותה תשובה: ״מי ייקח אותי עכשיו, לא יהיו לי ילדים לעולם״.
עצרתי את עצמי מלהשיב לה: ילדה יפה שכמותך… אני ילדתי בפעם הראשונה רק בגיל 30.
אבל זה ממש לא מה שהיא רצתה לשמוע, כל מה שהיא רצתה לשמוע זה: ״אני לחלוטין מבינה אותך, זה באמת קשה כשחלומות שלך מתנפצים ככה. כשהתחתנת לפני שנתיים היה לך ברור שבגיל 21 את כבר תהי עם ילד אחד לפחות״.
אז למה בכל זאת עדיין אין לך ילד – שאלתי.
אני לוקחת גלולות. היא השיבה.
לתשובה כזו לא ציפיתי.
רוני המשיכה. הלכתי למקווה בכל חודש, עשיתי את ההצגה הכי טובה בעיר, אפילו בכיתי כשקיבלתי מחזור. אף אחד בעולם לא יודע, שמאז החתונה אני לוקחת גלולות.
למה את עושה את זה. שאלתי. כי משהו בלב אומר לי: ״רוני, אל תעשי עם המפצלת הזו ילד״.
וכשהיא הוציאה את המשפט הזה מהפה שלה, הרגשתי שמשהו אצלה השתחרר ושהיא מוכנה לצאת למסע הגירושים מהמפלצת.
רוני וברוך הכירו בשידוך, ההצגה הייתה מושלמת. ברוך כבש את ליבה מיד. הוא היה צ׳ארמר, יפה תואר, גבוה, עיניים כחולות, ושיער בהיר. רוני ומשפחתה התקבלו בברכה באחוזה של משפחתו.
אחרי שבועיים רוני הודיעה לאימה שזהו, זה האיש שאתו היא רוצה להתחתן, ובתוך 3 חודשים זה קרה.
אבל כבר בערב של החתונה היא הבינה שמשהו לא בסדר. היא הייתה עייפה ומותשת וביקשה לוותר על ״בעילת המצווה״ (יחסי האישות של ליל הכלולות). אבל ברוך לא קיבל את ״התירוצים שלה״. ואנס אותה באכזריות.
האונס הזה היה רק יריית הפתיחה למסכת התעללויות אלימות שהילדה הזו עברה במשך שנתיים שלמות. הן כללו קללות, יריקות, איומים, שקרים.
אז למה חיכית שנתיים? שאלתי אותה. הייתה לי תקווה. החיים שלי היו כמו רכבת הרים. כי כשהיה טוב אז היה הכי טוב בעולם. ברוך הרעיף עלי אהבה, מתנות, ידע לומר את המילים הנכונות, הפתיע אותי בעבודה עם פרחים ותכשיטים. אבל כשהוא היה רע הוא היה מפלצתי.
הוא התעלל בי, נעל אותי בחדר במשך שעות כדי שאתנצל על כך שעניתי למנהלת שלי בזמן שיחה אתו. הוא החרים לי את הטלפון למשך שבוע שלם כי הלכתי לאמא שלי אחרי העבודה ולא חזרתי מיד הביתה.
לאט לאט רוני גילתה שברוך הוצא מהבית לפנימייה כבר בגיל 12, לאחר שחבט בראשו של אחיו הקטן עם מחבט טניס.
את לימודי התיכון (בפנימייה) הוא בכלל לא סיים, וכבר בכיתה י״א הפך להיות שליח ירקות ופירות בדוכן בשוק. אפילו בכולל הוא לא החזיק מעמד, לאחר שהורחק מספר פעמים כי הכה באכזריות תלמיד ישיבה.
האמת הזו על ברוך יצאה לאט לאט. רוני גילתה אותה כל פעם כאילו במקרה. פעם אחת הייתה זו המדריכה שלו בפנימייה, שהייתה במקרה המרצה של רוני בלימודים. לא ניתן היה להסתיר את התדהמה שאחזה בה כאשר גילתה שרוני נישאה לילד הפנימייה המפלצתי.
היא אמרה לה בעדינות שהיא מקווה שהוא התבגר, כי כשהיה בפנימייה לא ניתן היה לשלוט עליו, הוא התנהג כמו חית פרא.
אבל לצערה של רוני, ברוך לא התבגר.
אבל מה הביא אותך לפה דווקא עכשיו? שאלתי.
ואז רוני הוציאה קלסר שחור עם מסמכים. פתחתי את הקלסר. זה היה התיק הרפואי של ברוך. ליתר דיוק זו הייתה ראיית הזהב. המפתח למנעול הנישואים האלה.
במשך דקות ארוכות קראתי את מה שכתוב שם. תיאורים מפורטים של עבר פלילי, מעצרים, אלימות, תיקים במשטרה, עשרות עמודים של ״סיכומי ייעוץ״ המלצה על אבחונים אישיותיים, ״חשד להפרעה פסיכוטית״ ועוד ועוד ראיות שמוכיחות שהייתה פה הונאה. שאם רוני הייתה יודעת שמדובר בפסיכופט, היא בוודאי לא הייתה מתקשרת בעסקה המפוקפקת הזו.
וכמו בדיני החוזים – אם התקשרתי בחוזה בעקבות טעות, שאם הייתי יודעת עליה, לא הייתי מתקשרת בעסקה, יש לי עילה לביטול החוזה. אותו הדבר בנישואים.
רוני נישאה לברוך, אבל הסתירו ממנה שמדבור בבן אדם אלים וחולה. משפחתו של ברוך היו מחוייבים לחשוף את עברו של ברוך ולהשאיר בידי רוני את הזכות לבחור.
רוני לא הספיקה לצאת מהמשרד שלי וכבר התחלתי לכתוב את תביעת הגירושין שלה. מדובר במקח טעות. כי אם רוני הייתה יודעת את העבר שלו, את ההפרעה הנפשית שלו, ספק אם הייתה מתחתנת איתו.
שנה וחצי שבהן נלחמנו על הוצאת האמת לאור. סיפרנו הסיפור האמיתי. משפחתו של ברוך עשירה ככורך והם עשו הכל כדי להסתיר את האמת על הבן שלהם. אבל לאט לאט, בסבלנות ובחוכמה הצלחנו להסיר את החיסיון מהתיק הרפואי של ברוך ולחשוף את המפלצתיות שבו.
הבאנו את המדריכה, את הרב של הישיבה, את החברים מהפנימייה. כולם העידו בזה אחר זה, כי מדובר במפלצת שיודעת להסתתר היטב מאחורי עיניים כחולות ושיער בהיר.
בתום שנה וחצי, זכיתי ללוות את רוני לבית הדין הרבני, הפעם כדי לקבל את הגט שלה. לאחר ששלושה רבנים המליצו לברוך ולהוריו בחום, לשחרר את רוני לחופשי ולשלם את כתובתה, לפני שיכריזו על ״מקח טעות״ שיוביל לתוצאות גרועות בהרבה.
אני כותבת את הסיפור הזה השבוע. כי השבוע רוני התקשרה לספר לי שהיא בהיריון.
