שח-מט
בדיוק כמו במשחק, גם בהליך גירושין, הדרך להשיג את מטרות הלקוח היא באמצעות אסטרטגיה נכונה.
אבל כדי לתכנן אסטרטגיה נכונה יש להידרש לכמה שיותר מידע. זו הסיבה שעם תחילת הייצוג אני מקיימת עם הלקוח פגישת אסטרטגיה שבמהלכה אני שואבת ממנו כל פיסת מידע אפשרית – עליו, על הרכוש, ההרגלים, הילדים וכמובן על הצד השני (לא מתוך סקרנות, אלא מתוך הבנה שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים).
אחרי שהכרתי היטב את הלקוח שלי וגם את מי שיעמוד מולי, אני יכולה להתחיל לבנות את סדר המהלכים שלי.
כל תיק ומה שנכון לו. למשל יש תיקים שנכון יהיה להתחיל דווקא בתקיפה בכל הכוח כדי להחליש את הצד השני (״להוריד אותו מהעץ״) ויש תיקים שעדיף להמתין לתקיפה מצידם, כדי לתת להם לחשוף קצת קלפים ואז לפעול בהתאם.
יש כאלה שאם אציע להם הצעה נמוכה מידי הם לא יסכימו בכלל לדבר ויפנו ישר לבית המשפט לעומת זאת אם נציע סכום ריאלי, הם יפרשו את זה כחולשה ויתחילו מסע סחיטה.
קחו לדוגמא את תומר, הוא כל-כך רצה להתגרש והרגיש אשם בפירוק המשפחה, שעוד לפני שהגיע אלי, הציע למורן סכום מזונות גבוה מהמקובל ו-100% מהזכויות בדירת המגורים.
מורן, שזיהתה את רגשות האשם והלחץ שלו לצאת מהבית, חשבה לעצמה שאם זו נקודת הפתיחה, משם אפשר רק לעלות. כך היא הרחיקה לכת עם דרישותיה.
התרעתי בפניה שאם יתחיל הליך משפטי לא תהיה לה עוד הזדמנות לקבל כזו הצעה נדיבה.
בבית המשפט היא קיבלה הרבה פחות ממה שהוצע לה בתחילת הדרך והיא נאלצה לשמוע את המשפט – ״סופו של חזיר – שחיטה״.
תזכרו – אם מציעים לכם הצעה שגבוהה יותר ממה שהייתם מקבלים בבית המשפט – יש כאן שתי אפשרויות: הראשונה היא שהצד השני רוצה לסיים ומוכן לשלם מחיר גבוה יותר. השנייה היא שמסתירים מכם נתח גדול ממה שמגיע לכם.
ואם כבר מדברים על סחיטה, אז איך אפשר שלא לספר על אורנה, זו שידעה במשך שנים שאיציק בוגד בה ושהחלום הכי גדול שלה היה לקבל ממנו גט. איציק, שידע זאת היטב, ניצל את הכוח שעניין הגט מקנה לו בקיצוניות בלתי נסבלת.
גם אחרי שאורנה הסכימה לוותר על מחצית משווי החברה והתפשרה על מזונות נמוכים, הוא המשיך לסחוט ולסחוט.
בסוף הודעתי על הפסקת המו״מ והגשנו תביעת גירושין לבית הדין הרבני. במועד הראשון שנקבע, איציק היה חולה, בשני הוא בדיוק טס לחו״ל ולשלישי הוא התייצב.
אבל אז, הוא פרץ בבכי וטען שהוא מתחנן לשלום בית. בשלב הזה סבלנותי פקעה וחשפתי בפני הרכב הדיינים הנכבד שבחודשים האחרונים אורנה שכרה דירה עם בן זוגה החדש ושהיא הפסיקה לקחת גלולות. ואני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל המשפט הזה הוא ה״פיטוצין״ של סידור הגט (בבית הדין מפחדים שנשים נשואות יביאו ילד מגבר זר, שאז הוא ייחשב לממזר).
וכך באותו יום אורנה קיבלה את הגט המיוחל ואיציק איבד את היתרון שלו.
תזכרו – עניין הגט יהווה קלף מיקוח וכר פורה לסחיטה, רק במידה והצד השני יבין שהעניין הוא בעל ערך עבורכם. ברגע שתפגינו אדישות כלפי הגט, הוא לא יהווה כלי סחיטה.
השיטה היא למצוא את נקודת התורפה של הצד השני ובאמצעותה לנהל את המו״מ.
אצל טלי נקודת התורפה הייתה דווקא הילדים. לדודי כנראה היה ייעוץ מצוין והוא הצליח לנטוע בה חשש כבד שהוא באמת יממש את איומיו וייקח לה את הילדים (למרות שאני בספק אם ידע במדויק את השמות של כל אחד מהם).
הוא ניהל מו״מ אלים, תוך שהוא מאיים שיחשוף את עברה הפלילי (עישון גראס בצבא) וכך ידאג להוכיח שהיא לא כשירה.
לי זה היה ברור שדודי לא באמת רוצה את המשמורת על הילדים ושהאיומים נועדו להשגת הנחה בדמי המזונות.
עורכת הדין שלו ביקשה שאעביר לה טיוטת הסכם וכך עשיתי. בהסכם הצעתי משמורת בלעדית לדודי ללא תשלום מזונות.
ציירתי ממש טבלה שמאפשרת לטלי לפגוש את הילדים פעם בשבוע למשך מספר שעות וכל סוף שבוע שני.
הדגשתי כמובן שבימי מחלה האב המשמורן יישאר עם הילדים בבית ודאגתי לפרט גם את כל ימי החופשה שיש ממסגרות החינוך וכמובן את החופש הגדול שבו הצעתי סיוע קל מטלי.
דודי, שהתרגל שטלי היא זו שמוותרת על ימי עבודה כשהילדים חולים, פתאום הבין שישתלם לו יותר לשלם את דמי המזונות שדרשנו ולהסתפק בהסדרים המצומצמים שהצענו.
ובעניין של טלי– אמר לי השבוע איש חכם, אם את תקועה עמוק בבוץ, פשוט תחלצי את המגפיים ותמשיכי ללכת.
אסטרטגיה זה שם המשחק והליך גירושין דורש אסטרטגיה, אבל גירושין הם לא משחק וכמו שלעולם לא הייתם חושבים לעשות לעצמכם ניתוח לב פתוח, כך אל תעלו על דעתכם לעשות צעדים מבלי להתייעץ. לעיתים ליווי מקצועי דווקא מרחיק אתכם ממלחמה בבית המשפט ולא להיפך.
ואם כבר מלחמות בבית המשפט לענייני משפחה (שיש להן תכונה להימשך ולהימשך לאורך שנים רבות) – אם היו אומרים לכם שיש לכם שנה לחיות, האם באמת הייתם בוחרים לבלות את השנה הזו במלחמה משפטית כנגד מי שעד לפני רגע היה השותף שלכם לדרך ולשמחתכם (או שלא) יישאר לנצח ההורה של הילדים שלכם?
תזכרו – צדק הוא מושג יחסי ועם כל הכבוד שיש לי לבתי המשפט, המחיר שמשלמים שם לא שווה.
תשחררו.
