בסוף זה יגמר

הבטחתי לסיוון כאשר סיימנו את פגישת הייעוץ. פגישה שהיוותה את יריית הפתיחה למסע הגירושין שלה מיואב. הבעל הנרקיסיסט שלה.

במהלך הפגישה היא שאלה אותי עשרות פעמים אם אני בטוחה שהמפגש הזה דיסקרטי. הפחד נזל לה מהאוזניים.

לא היה לה מושג איפה בעלה עובד. שלא נדבר על כמה הוא מרוויח, על שם מי נרשמו הנכסים, ואפילו לאיזה בנק נכנסות המשכורות שלה. דבר אחד היא ידעה בוודאות, יש לנו 3 ילדים, זה בטוח- יש לי הוכחה, היא צחקה – 3 צלקות של ניתוחים קיסריים. את כל השאר אנחנו נגלה – הבטחתי לה.

שלחתי אותה הביתה לעשות עבודת חיפוש יסודית ולהביא לי כל פיסת נייר שהיא מוצאת. גם אם זה חשבון ארנונה, או רשימת ציוד לכיתה א׳. ה-כ-ל אני רוצה הבהרתי.

למחרת היא חזרה אלי בידיים ריקות. אמרה לי שמגירת המסמכים ריקה. היא זכרה בבירור שכל השנים היו שם מלא מסמכים, איך זה יכול להיות היא חשבה בקול. הוא הרי התחנן שלא נערב עורכי דין ונשבע לה שלא יעז להתייעץ – ״רק את ואני״ – הוא הבטיח.

זה היה ברור שבזמן שהוא ציפה ממנה להתגרש ללא ייצוג, הוא הכין את הקרקע לגירושין זמן רב קודם לכן.

חייגתי אליו והצגתי את עצמי בתור עורכת הדין של אשתו סיוון. הוא כל כך נבהל ששכח שהבטיח לה שהוא לא לוקח עורך דין, ומיד הבהיר שהוא לא עושה שום צעד בלי להתייעץ עם עורך הדין שלו. ביקשתי בנימוס את השם שלו וניסחתי פנייה להליך של מו״מ.

עורך הדין כמובן הסכים וביקש שאציע הצעה לסיום כולל.

הזכרתי לו (מתיק אחר שניהלנו אחד מול השני) שאני לא חותכת עוגות בחושך משתי סיבות :

1) אני ממש מפחדת להיחתך.

2) אבל אני עוד יותר מפחדת להשמין – כי מי יודע על איזו חתיכה אני אפול.

הליך המו״מ היה כמו חדרי בריחה, בכל חדר משימה חדשה, תיבת מטמון כדי לגלות פיסת מידע, ואז פיזור של רימוני עשן. רב הנסתר על הגלוי כמו שאומרים.

אבל אני לא מפחדת מיואבים . אני אוהבת לראות את הפרצוף שלהם (ושל עורכי הדין שלהם, שלרוב גם הם נרקיססטים) כאשר אני תוקעת את המסמר האחרון בארון הקבורה של פרויקט חשיפת התמונה הכלכלית המלאה.

שלחתי לו רשימת מסמכים מפורטת (12 סעיפים) שאני מבקשת לקבל וזאת כתנאי מקדים לניהול מו״מ.

לקח לו שבועיים ואז הוא שלח לי מייל עם מסמכים ביחס ל-3 סעיפים מתוך ה-12 וגם הם היו חלקיים ביותר.

ביקשתי להשלים את כל הדרישות ולשחק בקלפים פתוחים כתנאי להמשך המו״מ ועורך הדין משך ומשך וכל מייל היה נענה כעבור מספר שבועות.

במקביל לניסיון הנבזי להסתיר מידע, יואב הפך את חייה של סיוון בבית לסיוט מתמשך, הוא גייס נגדה את החברים, ההורים ואפילו את השכנים. אבל השיא היה כאשר המטפל הרגשי של הבן הצעיר הציע שרק יואב ילווה אותו לטיפולים, כי הנוכחות שלה לא עושה לילד טוב.

יואב הבטיח שההליך המשפטי יוציא לאור את המסוגלות ההורית הלקויה שלה ושיהיה לה ברור שהתיק הפלילישנפתח לה כשתפסו אותה עם קנאביס בצבא, לא יישאר בסוד. הוא כתב לה כל יום הודעות באורך הגלות ולא פסח גם עליי – ״מה את לא מבינה שעורכת הדין הזונה שלך משתפת איתי פעולה״.

אבל אז הוא ירד לפסים חסרי תקדים (פסים שהפתיעו גם אותי – אני מודה) הוא הציג לה הודעה ממני לכאורה שבה אני מבטיחה לו לסגור הסכם פשרה מעל ראשה של סיוון, תמורת ״בונוס שמן״.

לקח לי רגע כשהיא הציגה לי צילום מסך של צ׳אט שלי אתו. הייתי בטוחה שהוא פרץ לי לנייד, נכנסתי לנייד שלי והראיתי לסיוון שאין לי שום צ׳אט אתו. היא דרשה ממנו להראות לה את ״הצ׳אט בנינו״ אצלו בטלפון, היא נכנסה לאיש הקשר בווצאפ, צילמה את מס׳ הטלפון ושלחה לי. בדיקה של חוקר פרטי העלתה שהמספר שרשום תחת איש הקשר (והתמונה שלי) הוא למעשה מספר טלפון בבעלות יואב.

הסתבר שהוא שמר את תמונת הפרופיל שלי בווצאפ, רשם כאיש קשר את השם שלי על מספר סים נוסף שהיה ברשותו ולמעשה התכתב עם עצמו.

כאן נשברתי, היה לי ברור שהוא מנצל את הזמן כדי להבריח נכסים ולכן החלטתי לעשות שימוש בסעיף חוק שמעולם לא השתמשתי בו קודם. סעיף  שבמסגרתו אפשר במקרים נדירים לדלג על תקופת הגישור שכופה החוק ולעבור היישר לשלב הגשת התביעות.

בתוך מספר ימים קיבל עורך הדין החמקמק שלו צווי גילוי מסמכים לכל מוסדות המדינה שניתנו במעמד צד אחד.

ואז התחלנו לכתת רגליים בין כל הבנקים שקיימים (כולל בנק ירושלים ואפילו בנק הדואר), משרד הרישוי, רשם החברות, רשות מקרקעי ישראל, הכלללל. גילינו לא פחות מ-5 חשבונות בנק, 3 נכסי מקרקעין (בית המגורים ועוד 2 משרדים), חברה בע״מ שנסגרה לפני שנה, ועוד חשבון בנק אחד ״קטן״ עם יתרה של מיליונים שבו הוא ״רק״ מיופה כוח עבור אימו בת ה-87.

במשך שבועות ארוכים עברנו על כל הנתונים ואז הגשנו תביעת פירוק שיתוף.

בקדם המשפט שיקפתי לשופט עם מי יש לנו עסק, הסבתי את תשומת ליבו לתאריך שבו נחתם ייפוי הכוח של יואב (שנת 2017) מה שהוכיח מעבר לכל ספק שיואב תכנן היטב את הליך הגירושין ואת הניסיון שלו להבריח כספים לחשבון שרשום על שם אימו הקשישה ולבסוף חתמתי עם טריק הפיצול אישיות בווצאפ.

צבע הפרצוף של עורך הדין התימני שלו השתלב פתאום עם הקיר, ואז השופט פנה אליו ושאל אותו אם עכשיו כאשר כל מסת הרכוש פרושה בפני בית המשפט יש לו איזה מספר הוגן שעליו הוא מוכן להתפשר.

חייכתי לסיוון וכתבתי לה על פתק את הסכום עליו אהיה מוכנה להתפשר. תהיו בטוחים שהסכום הזה כלל 7 ספרות.

במסדרון אחרי הדיון פניתי ליואב ווהזכרתי לו: ״אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, אפשר גם לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן״.