**סיפור שנכתב באישור הלקוחות**
חנוך עמד לפני בתור לקופה בסופר. הסתבר בדיעבד ששיחת הטלפון שניהלתי עם לקוח מוטרד שלי סיקרנה אותו. כשיצאתי הוא המתין לי בכניסה. שאל אם אני מתמחה בענייני הריונות לא רצויים.
אמרתי לו שזה תלוי איזו תוצאה הוא רוצה. כי רופאה אני לא.
הוא חייך ואמר לי – ״תאמיני לי, הלוואי והייתי יכול לבוא בלילה ולעשות לה הפלה בלי שהיא תדע״. המילים האלה היו קשות, היה לו מבט של שנאה כשדיבר עליה, ומצד שני חוסר האונים ניכר עליו. הוא תלה בי מבט מתחנן לעזרה. אמרתי לו שאני עוד לא רופאה וגם אם הייתי, סביר להניח שלא הייתי מבצעת ״הפלות פיראטיות״.
אבל אני כן יודעת לספר לאנשים את הסיפור שלהם בדרך קצת פחות טראגית.
לפני שנפרדנו לשלום, סיפרתי לו על האיש שהגיע ליישוב חדש והתלונן שהכל מסביב מלוכלך. איפה שהוא לא מביט – הכל טינופת, עד שמישהו עצר אותו והסב את תשומת ליבו שעדשות המשקפיים מלוכלכות. חייכתי אליו, נתתי לו כרטיס ביקור ונפרדנו.
אחרי שעה הוא התקשר. ״אנחנו חייבים להיפגש, אני לא מצליח לישון בלילות״.
בפגישה סיפר לי שלפני כמה חודשים הוא התחיל לצאת עם אלונה, ואחרי מספר שבועות היא שלחה לו תמונה של מקל ושני פסים והודיעה לו שהוא הולך להיות אבא. מאותו רגע חייו נהרסו והוא הבטיח לעצמו שיהרוס גם את חייה של אלונה.
הוא איים עליה שאם היא לא תעשה הפלה, היא תהיה רעבה ללחם, שהוא יתבע אותה על כך שגנבה לו זרע ושבכל מקום שהיא תלך, כולם ידעו מה היא עשתה לו. ״חיפה זו עיר קטנה״ הוא הבטיח לה.
בשלב הזה הוא התחיל לבכות. שאלתי אותו למה הוא בוכה. אני לא מבין את השאלה, הוא אמר. הדמעות שלך, אמרתי, למה הן זולגות? כי אני מרגיש מרומה, הוא השיב לי.
היא אמרה לך שהיא לוקחת אמצעי מניעה? שאלתי אותו. הוא אמר שהם בכלל לא דיברו על זה. ובכל זאת ״סיימת את מלאכתך בפנים״, חייכתי אליו.
זה היה בטעות, בלהט הרגע, לא חשבתי על זה בכלל. וחוץ מזה זה קרה רק פעמיים שגמרתי בפנים. הוא חצי התנצל.
הזכרתי לו שפעם אחת מספיקה כדי לבשל ילד בהפתעה. צחקנו שנינו והאווירה בחדר התחילה להשתחרר.
אם כך היא לא באמת רימתה אותך, אתה מסכים איתי?
אז למה בכל זאת זלגו דמעותיך?
כי אני מפחד הוא השיב. בוא תדייק ביקשתי. ממה אתה הכי מפחד? לא ככה דמיינתי את עצמי הופך לאבא, הוא אמר לי.
באותו רגע הבטחתי לו שני דברים:
- שהבאתו של הילד לעולם לא תלויה בו ושאין לו שום דרך לשלוט בזה. לכן סביר להניח שבעוד 7 חודשים הוא יהיה אבא. ושלצערו הרב עוד אין חוק שמאפשר הוצאת צו לביצוע הפסקת היריון שנוצר בניגוד לרצונו של האב.
- הדבר השני שהבטחתי לו – שזה לא משנה באילו עדשות הוא יבחר לנהל את המשבר הזה (מלוכלכות או נקיות) בשני המקרים הוא צודק. אם הוא יחליט שהילד הזה הרס לו את החיים עוד לפני שנולד – הוא צודק. ואם הוא יחליט שהילד הזה הוא הדבר הכי טוב שקרה לו – גם אז הוא צודק.
מכאן התחלנו לדבר ברצינות. יש ילד בעוד 7 חודשים. זה תפס אותך לא מוכן אבל יש לך 7 חודשים להתכונן. עכשיו תחליט איך אתה רואה את עצמך כאבא. ובמשך 3 שעות התחלנו לכתוב את הסיפור שלו מחדש.
אבא מעורב, הורות משותפת ביחד עם אלונה, מעבר דירה קרוב לאיזור המגורים שלה, תשלום עבור הצרכים של הילד, ואפילו חשבנו להציע אח או אחות נוספים בעוד כמה שנים.
אחרי שכתבנו את הסיפור של חנוך ושל הבן שלו לפרטי פרטים הדפסנו אותו וסיכמנו שהוא יתאם עם אלונה פגישה.
לאחר שבוע חנוך הופיע אצלי במשרד. גם הפעם הוא בכה. שאלתי אותו אם הוא עוד לא קנה את ספריי ניקוי העדשות והוא אמר לי שכנראה שניקינו את העדשות טוב מידי בפגישה האחרונה.
לא ממש הבנתי למה הוא מתכוון, והוא החל בבכי קורע לב ואמר שכשנפגש עם אלונה כדי להציע לה הורות משותפת על הילד, היא בישרה לו שעשתה הפלה, שהיא חששה שלא תצליח לכלכל את הילד לבד והחליטה שלא לקחת את הסיכון.
הרגשתי צביטה בלב, כאב לי על אלונה, כאב לי על חנוך וכאב לי על הילד. שוב שאלתי את חנוך מדוע הוא בוכה, הוא אמר לי שהוא התחבר כבר לילד. שאלתי אותו – מה הבעיה? תעשה עוד אחד.
השבוע אלונה ילדה תינוקת מהממת שדומה 2 טיפות מים לחנוך.
