לפני בערך חודש התקשר אלי עידו (לקוח לשעבר) ושאל אם אני עורכת ייפי כוח מתמשך.

כשעניתי כן, שמעתי את אנחת הרווחה בקולו. זו אמא שלי הוא אמר. יש לי תחושה שמשהו לא בסדר מאז שאבא שלי נפטר.

הבהרתי לו שאם יש חשש שהיא שיכולתה הקוגניטיבית התדרדרה משמעותית, לא תהיה ברירה ונאלץ להתמודד עם הסיטואציה "בדיעבד". כלומר לפנות לבית המשפט כדי למנות לה אפוטרופוס.

"קודם תפגשי אותה ואז נחליט".

אילנה הגיעה לפגישה ב-17 דקות איחור. אישה בת 75 לבושה ג'ינס, נעלי סניקרס וחולצת פישטן לבנה. התיישבה על הכיסא, ואמרה: "אני לא יודעת מה עידו סיפר לך, אבל תשכחי מהכל".

מה את חושבת שהוא סיפר לי שאלתי אותה.

שמאז שיהודה נפטר "איבדתי את זה לגמרי".

נו וזה לא נכון?

להיפך זהר להיפך. מאז שיהודה נפטר מצאתי את זה לגמרי.

שאלתי עוד כמה שאלות כדי לוודא שעידו אכן טעה, והתחלתי במלאכת עריכת מסמך ייפוי כוח מתמשך.

פרטים אישיים, זהויות האנשים שאת כוחם היא תרצה לייפות ביום שהיא "באמת תאבד את זה", גידרי המינוי הרכושי, האם תרצה לייפות את כוחם של הממונים להשקיע את הכספים שחסכה בכל מיני אפיקים, להשכיר את הנכסים שבבעלותה ואפילו מימושם, מתנות לנכדים ולילדים, אירועים מיוחדים, תקציב חודשי קבוע וכדומה.

לאחר מכן עברנו לבחינת מצבים רפואיים אפשריים, תוצאותיהם והיקף חופש ההחלטה שתינתן בידי הממונים.

ואז הגענו לחלק "האומנותי" שבו אני עושה ללקוחה "דמיון מודרך" איך היא רואה את "היום שאחרי הצלילות".

אילנה חייכה אלי ואמרה: "את באמת שואלת אילו הנחיות? השבתי בחיוך, תוך שאני נותנת לה דוגמאות כמו, מה היא מעדיפה – בית אבות או מטפלת בבית? האם היא תרצה שיקפידו להמשיך לקחת אותה למספרה ובכל 3 שבועות לעשות לק ג'ל.

היא אמרה לי "עזבי אותך שטויות" הכי חשוב לי זה שיניב ימשיך להגיע כל שבוע "לתת עבודה".

בלעתי רוק ושאלתי: במה יניב עובד? יניב הוא ה"פרחח" הצעיר שלי. לרגע לא הבנתי. חשבתי שהיא מתכוונת לגנן בגינה.

הוא הנשלט שלי. היא דייקה. ועדיין, אני מודה התקשיתי להבין.

אני רוצה שיהיה כתוב במפורש שבכל חודש יהיה תקציב של 10,000 ש"ח  כדי להבטיח שיניב ימשיך להגיע פעם בשבוע.

היישרתי מבט למסך המחשב, מבלי ליצור איתה קשר עין וכתבתי את המשפט הבא:

" ייפויי כוח זה ניתן לממונים כמפורט להלן, וחתימתם מחייבת. יש לממונים הסמכות בהתאם לאמור במסמך זה. כמו כן אני מבקשת שהממונים ידאגו להעביר לחשבונו של יניב (מס' חשבון …) סך חודשי של 10,000 ש"ח בעבור ביצוע עבודתו כמפורט להלן: ביקור שבועי בן 4 שעות לפחות הכולל משחקי שליטה, ארוחת צוהריים ומקלחת משותפת".

הדפסתי את המסמך, היא חתמה עליו ועכשיו נותר רק להחתים את שני הבנים שלה, להעביר את ההנחיות לאפוטרופוס הכללי ולהצליח לצאת מזה בשלום.

עולם דיני המשפחה הוא עולם שמחייב חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא. עריכת המסמך של אילנה הזכירה לי סיפור יפה שסיפר לי אבא שלי כשהייתי מקובעת במצב של חוסר יצירתיות.

סוחר נשאר חייב למלווה בריבית זקן ומכוער. המלווה הערמומי, שחשק בבתו היפה של הסוחר, פנה לסוחר והציע עסקה: אם בתך תסכים להתחתן איתי אוותר על החוב.

הסוחר ובתו נחרדו מהעסקה, המלווה אמר: נכניס 2 חלוקי נחל לתוך שקית. אחד לבן אחד שחור. אם הנערה תוציא שחור – היא תתחתן איתי והחוב יימחק, אם תוציא לבן – המלווה יוותר גם על החתונה וגם על החוב.

המלווה התכופף והרים 2 חלוקי נחל שחורים. הנערה הבחינה במעשה המרמה, וצץ במוחה רעיון מבריק.

היא הכניסה את ידה לשקית, הוציאה חלוק נחל אחד ומבלי להסתכל עליו הפילה אותו לערמה של חלוקי נחל. התנצלה הנערה ואמרה, לא נורא, אם נביט בתוך השקית, נראה איזה צבע נשאר ואז נוכל לדעת באיזה אני בחרתי.

רוב הבעיות שלנו בחיים הן ברות פתרון, לעיתים אנחנו נדרשים רק לחשוב קצת אחרת. לחשוב מחוץ לקופסא.

שבת שלום.