"אין ילד רע – יש ילד שרע לו"

את המשפט הזה אמר יאנוש קורצ׳ק והסביר שאין ילד שהוא רע במהותו, יש ילד שרע לו בחיים וזו דרכו להוציא את התסכול. התנהגותו של ילד היא תוצר של נסיבות החיים שלו, נוף ילדותו כמעצב אישיותו, ערכיו ותפקודיו.

לנו כהורים יש השפעה מלאה על הילדים שלנו. במו ידנו אנחנו יכולים להרוס אותם, לגרום להם נזקים בלתי הפיכים, חרדת נטישה, חוסר יכולת לקבל מרות, קושי בבניית אמון ומערכות יחסים ועוד צלקות בנפשם הרכה.

זה לא סוד שמה שהביא אותי דווקא לתחום דיני המשפחה זה הרצון למגר את תופעת הניכור ההורי. אם הצלתי נפש רכה של ילד אחד, זה כאילו הצלתי עולם ומלאו. אם הצלחתי להעביר מסר להורה אחד, שלא מסוגל לשלוט בעצמו ושם את עצמו לפני הנשמה של ילדו, מבחינתי אני את שלי עשיתי.

הבקרים הקפואים של ברלין, בשילוב הזזת השעון לאחור (שעתיים) אפשרו לי להתעורר לפני השמש, לפתוח את המחשב ולרכז עבורכם, מתוך ניסיון אישי ומקצועי, 10 משפטים הרסניים שאם תקפידו להימנע מהם אולי תצליחו לחסוך מהילדים שלכם נזקים בלתי הפיכים.

נצא לדרך….

״בוא אני אראה לך מה אימא שלך כתבה עלי בבית משפט״ – ההליך המשפטי הוא אזור מלחמה, תרחיקו ממנו את הילדים כמו מאש. כל פרט הכי קטן מההליך יגרום לילד שלכם לכוויות וצלקות בלתי הפיכות. ילדה בת 9 לא אמורה לדעת מזה הוצאה לפועל מזונות וילד בן 15 לא אמור לעיין בפרוטקולים מהדיונים של הוריו בפני בית המשפט.

״אם לא היית ילד רע לא היינו מתגרשים״ – בשום מצב הילד לא אשם בגירושין – אין לילד פחד יותר גדול מזה שהוריו ייפרדו. תארו לכם שבנוסף לפחד הזה אתם מוסיפים לו גם אשמה בפרידה. חשוב לזכור שאין ילד רע, יש ילד שרע לו, ולכן לפני שאתם מאשימים את הילד בבחירות שלכם, תטפלו בעצמכם, שהרי יש סיכוי מאוד מאוד גבוה שאם רע לילד שלכם זה באשמתכם.

״אתה בדיוק כמו אבא שלך״ – להגיד את המשפט הזה, זה בדיוק כמו להגיד לילד שלך שאת שונאת אותו. הרי אם הוא בדיוק כמו אבא שלו שאותו את שונאת ובכל הזדמנות את מתארת כמה שהוא אדם דוחה, אז למה שהילד לא ירגיש שאת שונאת גם אותו? ילד שגדל בתחושה שההורה שלו שונא אותו, הוא ילד שגדל עם חרדת נטישה ודחייה.

״אם תלך לאבא אני אהיה עצובה״ – אמירות מהסוג הזה מעמיסות על הילד אחריות שלא תואמת את גילו ונפשו. הלינה בכל לילה בבית אחר לא קלה לו גם ככה. לעיתים זה גם לא הבית שלו, אלא בית של סבתא או יחידת דיור שהילד לא מרגיש בה בבית. תפקיד ההורים הוא לפרגן ולהיות שמחים עבור הילד על הזמן שיש לו עם ההורה השני. גם אם זה גובה מכם תעצומות נפש וגם אם אתם מרגישים שאתם עושים הצגה, הילד לא אמור לקבל על עצמו את האחריות על התחושות שנובעות מהבחירות שלכם. תשמרו אותן לעצמכם.

חדרים נפרדים – אם כבר בחרתם להתגרש, אבל המשכתם לגור באותו בית, תעשו מאמץ ותדחו את ההודעה על הפרידה ליום שהיא תקרה בפועל. ילד שחיי בתחושה של חוסר וודאות הוא ילד שסובל ולא מבין את הסיטואציה.

״אימא הלכה לישון אצל סבתא, אבא נסע לחו״ל״ – אם אבא בחו״ל אז מבחינת הילד הוא יחזור. אם הוא לא חוזר הילד מרגיש שהוא ננטש על ידי ההורה שלו. על ידי מי שאמור להעניק לו בטחון. ילדים הם יצורים נבונים, אל תזלזלו באנטיליגנציה שלהם, לאחר שקיבלתם החלטה להפריד את המגורים תתווכו להם את הגירושין באופן מותאם לגיל שלהם ומומלץ באמצעות אנשי מקצוע.

״אין לך מה לבכות״ – יש לו בהחלט מה לבכות!!! הוא הפך להיות נווד, הוא מרגיש שעולמו חרב עליו. תכילו את הרגשות של הילדים ותתנו להם אפשרות להתאבל. אל תתנו לילד להדחיק את הרגשות שלו, כי הם עלולים להתפרץ במקומות אחרים.

״זו אימא שלך שרצתה להתגרש״ – צריך שניים לטנגו – תזכרו את זה!!! אמר לי פעם לקוח, זו היא שרצתה להתגרש. לאחר שדובבתי אותו הבנתי שהוא התעלל בה נפשית ופיזית במשך שנים. אין מה לחפש אשמים בגירושין, תחפשו את הדרכים למזער את הנזקים שאתם גורמים לילדים שלכם. אל תמנו את הילדים שלכם כשופטים בהליך הגירושין, הם לא אמורים להכריע מי אשם.

״אם אתה לא רוצה ללכת לאבא אתה לא חייב״ – ילדים שמקבלים כוח מהסוג הזה שבו הם יכולים לבחור בין ההורים שלהם, חושבים שככה זה עובד גם בחיים, אבל כאשר הם מבינים שהם לא יכולים לבחור מי יהיה המפקד שלהם בצבא, או מה יהיו קורסי החובה באוניברסיטה, הם נזרקים ממסגרות ולא מסוגלים לקבל מרות.

״מעכשיו אתה הגבר בבית״ – ילד צריך ילדות הוא לא אמור להיות המבוגר האחראי בבית. אם לקחת משמורת משותפת על הילדים אל תמנה את הבת הגדולה כאחראית על אחיה.

תזכרו!!! הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות עבור הילד שלכם – זה לאהוב את ההורה השני שלו – גם אם אתם מתגרשים ובטח לא אוהבים – תזייפו! כך תבטיחו לילדכם לגדול בתחושת בטחון. תסייעו להם לנצח את הגירושין באמצעות טפטוף של אוטופיה, אפילו אם היא מזויפת.

אם הטור הזה הציל ילד אחד בישראל – אני את שלי עשיתי.