השבוע פרסמתי בסטורי שלי ציטוט מטלטל מתוך פסק דין של השופט זגורי:
"בית המשפט: מה תרצה להיות כשתהיה גדול, פלוני?
פלוני: אני רוצה להיות מלך השופטים!
בית המשפט: למה אתה רוצה להיות מלך השופטים?
פלוני: כי אז לא הייתי נותן לילדים כמוני ללכת לאבא שלהם אם הוא מתנהג ככה.
(מתוך מפגש בית המשפט עם הילד פלוני)״
פסקי הדין של השופט הצפוני החכם סיקרנו אותי עד כדי כך, שהחלטתי להוסיף לעבודת הגמר שלי פרק שלם שמוקדש לציטוטים מתוך פסקי הדין היצירתיים שלו.
את העבודה שלי הקדשתי לשאלה המרתקת – מה מוביל אנשים למלחמות גירושין בבית המשפט, בעוד חסרונות ההליך המשפטי, על פני חלופת הגישור, ברורים וידועים לכולם – החל מהפגיעה האנושה בילדים, דרך חוסר הוודאות וחוסר האחידות בפסיקות של בתי המשפט ובתי הדין (לפעמים זה מרגיש לי ממש כמו מערב פרוע – כל שופט מחליט מה שבא לו) ועד ל״הנחתה״ של פסק דין על הצדדים.
הכרעותיו של פסק דין לגירושין חולשות על כל סנטימטר בחיים של בן אדם, החל מהבית שלו וגם התכולה (אפילו ספר המתכונים של אמא שלו) דרך המכונית, קופות הפנסיה, חשבונות הבנק, ועד לחלוקת הזמנים עם הילדים שלו. החלטות בנוגע לכל אלה ועוד, ניתנות על ידי צד ג׳ שכלל איננו מכירים.
כמובן שמיותר לציין את הכסף הגדול שמושקע במכונת הרוע הטהור והימשכות ההליכים שמציבים את הילדים כחיילים במלחמת הוריהם.
אז למה בכל זאת זוגות רבים ממלאים את בתי המשפט לענייני משפחה?
"עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש, שלהבת יה" (שיר השירים ח',ו')
כך פתח כב' השופט רובינשטיין את עמדתו בפרשת הרוצח אורי גרשוני בשנת 1999.
אורי רצח את דולי אשתו לאחר שגילה שהיא בגדה בו במשך שנים 10 שנים רצופות.
אין ספק שאהבה היא הכוח החזק בעולם. אבל הקוטב השני שלה הוא – שנאה, זו שמובילה לשאול, למקומות הנמוכים ביותר.
החוט שמפריד בין 2 הרגשות הקוטביים האלה – אהבה ושנאה – דק מאוד. וכשהם קיצוניים הם גם הרסניים. גם אהבה רומנטיות וגם שנאה יוקדת, בשניהם משקיע האדם רגשות חזקים שעלולים להשתלט על היכולת לעשות בחירות רציונליות.
השנאה היא תופעת לוואי של יצר הישרדותי (אבולוציוני ממש) שנועד להגן עליי מפני פגיעה בקיום שלי. למעשה הוא מאותת למוח שלי לעורר רגשות של שנאה ופחד כלפי האדם שמאיים על קיומי.
שנאה היא רגש עוצמתי, אני הרי לא שונאת את הבחור החצוף שחסם לי את החניה, במקרה הכי גרוע אני אכעסעליו. אבל אם תפסתי את בעלי מגדיר עצמו ״רווק״ באתר היכרויות, אני בהחלט עלולה להרגיש שנאה ופחד קיומימההשלכות של ההגדרה ״הלכאורה תמימה״ הזו באתר היכרויות. הגדרה שתתפרש אצלי באותו רגע כמפח נפש, כבגידה באמון. ככל שהערך העצי שלי נמוך יותר, כך הפחדים שלי ירחיקו לכת – רגיש לי כאילו הוא כבר מצא לו מישהי צעירה ויפה ממני והינה עוד שניה הוא עוזב אותי ועושה איתה עשרה ילדים ועל הדרך הוא שוכח את הילדים שלנו. ואז לא יהיה לנו מה לאכול ואיפה לגור. ואני גם מתחילה לאכול את עצמי איך לא ידעתי, איך לא שמתי לב, איזו מטומטמת הייתי כשהאמנתי לו כשאמר לי שהוא אוהב אותי.
על אותם רגשות קיצוניים שמאיימים על הקיום שלי ושל הילדים שלי, אני אמורה להצליח להשתלט ולבחור בחלופה של גישור.
רוב האנשים לא יצליחו לעשות בחירות בצורה מושכלת ויפנו לבית המשפט. למה? כי שם הם ימצאו פתרון מידי ״לקריז״, לצורך בנקמה, זה שמופעל על ידי הפחד הקיומי.
ככה גם בחרו זוג ההורים שהילד שלהם (פלוני) צוטט בתחילת הסיפור. אסף זגורי, בחוכמתו הרבה, הנחית על ההורים את המציאות ללא גינונים בפתחו של פסק הדין. המילים הללו (ואני לא אמא של אותו פלוני) סובבו את הסכין עמוק בתוך הלב שלי. אלה לכאורה מילים של ילד תמים שקורא תיגר על כך שהשופט חייב אותו להיפגש עם אבא שלו.
אבל נפשו הרכה של פלוני הקטן הועמסה, עד אפס מקום, בכעס ושנאה יוקדת כלפי אביו. שיקוף מדויק של הרגשות של אימו כלפי אביו.
קשה לסרב לילד קטן שמתחנן שיאפשרו לו להוציא את אביו מחייו. שימו לב שהחלום של פלוני הקטן הוא להיות שופט, רק כדי להינצל ממפגשים עם אביו.
אבל יותר קשה להתעלם מחוסר הטבעיות שיש ברצון כזה של ילד. ילד לא שונא את אבא/אמא שלו. מי ששונא את אבא/אמא זה ההורה השני.
לקוחה אמרה לי פעם: ״יהיה שלום ביני לבין אב ילדיי, ברגע שהוא יאהב אותם יותר מאשר הוא שונא אותי״.
המשפט הזה נראה לכם מוכר, כי גולדה מאיר אמרה אותו בהקשר של הערבים וילדיהם.
אז הינה לכם 5 דרכים להשתלט על הרגשות ההרסניים הללו שמלווים אתכם בדרך הקצרה ביותר לבית המשפט ההרסני:
- תזכרו שהשנאה שלכם כלפי בן הזוג השני תלויה יותר בערך העצמי שלכם והרבה הרבה פחות בחומרת המעשים של בן הזוג.
- אם תצליחו להבין את הכלל הראשון, תעבדו על הערך העצמי שלכם, תטפלו בעצמכם באופן מקצועי – תפנימו שזה הרבה יותר יעיל והרבה הרבה יותר זול, מאשר לתת לפחד לנהל אתכם ולהוביל אתכם ישירות לבית המשפט.
- תזכרו שרוע מנצחים בטוב. משחר ההיסטוריה תמיד, אבל תמיד, הטובים ניצחו את הרעים. אז ככל שתקפידו על הגבולות שלכם, על האינטגריטי שלכם, על הערכים ובעיקר תקפידו על הקשר של הילדים עם ההורה השני, תדעו שאתם קרובים לניצחון.
- תזכרו שכל דבר שקורה לכם בחיים נועד להעביר אתכם שיעור. גם הליך גירושין קשה, אלים, ארוך ומייגע, נועד ללמד אתכם משהו, תחפשו תמיד: ״מה הוא בא ללמד אותי״? ולא ״איך הוא בא לפגוע בי?״.
- והכי הכי חשוב לזכור ש… תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. ועד שהשחר יעלה, פשוט תהנו מהירח.
