כפיות טובה
אתמול קיבלתי משלוח מפנק של עוגות קונדיטוריית "שמו" מלקוח שהפך ברבות השנים למשפחה. משהו בהכרת התודה שהוא מביע בכל הזדמנות, גורם לי להרגיש ברת מזל
שני סיפורים על הסכמי ממון
השבוע ראיתי ב"חי בלילה" אייטם על זוג שהציבו שתי כספות בכניסה לחתונה שלהם. אחת לאורחי החתן ושנייה לאורחי הכלה. חשבתי לעצמי האם בדיוק כמו שהרעיון
שלום כיתה א'
הם נישאו בשנות ה-30 לחייהם. שניהם תל אביבים בליינים, ששבעו מחי ההוללות ועברו לגור במושב בצפון. הביאו 2 בנים בזה אחר זה ובעקבותיהם שני נשארה
צרות טובות
בשבוע שעבר פנה אלי עוקב באינסטגרם ושאל אם זו תהיה חוצפה "להזמין" נושא. השבתי בחיוב בשמחה. הנושא שהוזמן הוא פוליאמוריה (מערכת יחסים רומנטית עם יותר
חובות יתומים
מאז שהכירו היה אהוד אדם מניפולטיבי וחסר עכבות. חוסר הוודאות של תקופת הקורונה חשפה אצלו צדדים יהירים ואלימים אף יותר. אהוד היה סוכן נסיעות ממולח