כידוע, הגדרתה של מדינת ישראל היא "מדינה יהודית דמוקרטית". הגדרה זו עוגנה במגילת העצמאות שנחתמה ב-14 במאי 1948.

אם נכנסים לעובי הקורה בבחינת ההגדרה הזו, מגלים שהיא לא תמימה כפי שנוטים לחשוב, והיא טומנת בחובה סכסוכים פוליטיים, אשר במקרים מסוימים גורמים עוול לציבור גדול, עד כדי שסעים בחברה כולה.

הביטוי המשמעותי של החלק "היהודי" בהגדרתה של המדינה, הוא הסמכות הייחודית שניתנה  לבתי הדין הדתיים בתחום הנישואין והגירושין. סמכות זו ניתנה כבר בשנת 1922, באמצעות מסמך מחייב,  בתקופת האימפריה הבריטית ששלטה בארץ.

לפיכך נקבע, כי ענייני מעמד אישי יהיו בסמכותם הייחודית של בתי הדין הדתיים. כל עדה כפופה לבית הדין שלה:

מוסלמים- בית הדין השרעי

נוצרים – בתי הדין הכנסייתיים

יהודים- בתי הדין הרבניים

המצב המשפטי הנ"ל למעשה מפלה ציבורים שלמים. לדוגמא: בני זוג מאותו מין, בני זוג השייכים לדתות שונות ופסולי חיתון למיניהם – כהן וגרושה או ממזרים.

אבל מה קורה אם אני יהודייה וגם בן זוגי יהודי, ואני לא מעוניינת להכפיף את עצמי לדין הדתי?

מה קורה אם אני לא חפצה בטקס דתי שבעיניי אין לו שום משמעות?

אז המצב המשפטי כיום הוא עגום – הלכה למעשה, אחרי 70 שנים, מדינת ישראל, אשר חתומה על המצאות ששינו את פני העולם כולו, WAZE, הכלאה של זני עגבניות שונים, דיסק און קי, טפטפות ועוד, נשארת מאחור בתחום דיני האישות.

הלכה למעשה מדינת ישראל, ככל הנראה, בשל מניעים פוליטיים דתיים, נכנעת ללחצים ואינה פועלת לשינוי המצב המעוות הזה.

חלופות לנישואין דתיים

הביקוש לנישואין, כמו הביקוש לאהבה, הביא עמו ניסיונות ליצירת חלופות. אבל גם אם מתעלמים לרגע מהכמיהה למיסוד מערכות היחסים, לצד הסלידה מהממסד הדתי, אני חושבת שיש צורך מהותי למצוא פתרונות. שכן ככל ולא ימצא פתרון, יהיה פה כאוס והסדר הציבורי יופר.

אז אילו פתרונות בכל זאת ניצבים בפני אותם אזרחי מדינת ישראל אשר רוצים להינשא, אבל לא רוצים להכפיף את עצמם לדין הדתי?

כיום החלופה היחידה שיש לזוגות שמבקשים להינשא שלא על פי הדין הדתי ולהירשם במרשם האוכלוסין כנשואים, היא נישואין אזרחיים בחו"ל.  זו החלופה היחידה אשר מציעה מדינת ישראל לאזרחיה  בשנת 2018!!!

רק חשוב לזכור שאם אתם יהודים ונרשמתם כנשואים, יהיה עליכם להתגרש בבית הדין הרבני.

נשאלת השאלה מדוע נישואין אזרחיים בחו"ל נרשמים ללא כל קושי במדינת ישראל?

התשובה לכך פשוטה – הוראות החוק במדינת ישראל, אשר קובעות כי נישואין וגירושין יהיו בסמכותם הייחודית של בתי הדין הדתיים, כפופות להוראות המשפט הבינלאומי. לפיכך, שעה שבני זוג המציאו אישור כי נישאו במקום שבו נישואיהם היו מותרים על פי חוק של אותה מדינה, (דרך אגב גם נישואים בין בני אותו מין)  פקידי משרד הפנים מחויבים לרשום אותם כנשואים. כך נולד המושג "נישואי פרגוואי".

כמובן שיש חלופות מגוונות אחרות – כמו טקס נישואין רפורמי, חתימה על "ברית זוגיות" (לחסרי דת בלבד!) והמפורסמת ביותר היא הידועים בציבור.

אז עד שתתחולל פה מהפכה שתביא לשינוי בבסיס התפיסה של מוסד הנישואין ומתן אפשרויות בחירה לאזרחי מדינת ישראל (הדמוקרטית), שלא להיות נתונים לכפייה דתית, יהיה עלינו להתפשר על אחת מהאלטרנטיבות הנ"ל.

מזל טוב!