התיקים הסבוכים והמרתקים ביותר בתחום המשפחה הם דווקא תיקים של צוואות וירושות. הסיבה לכך טמונה בעובדה, כי "השחקן המרכזי" של ההצגה נעדר, ועל היושב על כס השיפוט מוטל התפקיד, הכמעט בלתי אפשרי, להתחקות אחר רצונו של המת.
כידוע, בתיקי צוואות, כמעט תמיד, בעלי הדין מונעים מתאוות בצע ולאו דווקא חפצים להילחם על "רצונו האמיתי" של יקירם המנוח.
הבעיה מתחילה שעה שהצוואה אשר ערך המנוח הייתה מוטעית מיסודה, והלכה למעשה מסמך הצוואה בעצמו לא משקף את כוונתו האמיתית של המנוח.
מקרה שהיה כך היה:
רותם הגיע למשרדי ביום חורף קפוא וגשום, כאשר הוא עוטה על גופו חולצת טי-שירט קצרצרה.
המשפט הראשון שאמר לי היה: "אני כל כך חם וכועס מבפנים שאני פשוט לא צריך מעיל, אחרי שתשמעי מה שיש לי לספר לך, גם את תדליקי את המזגן על קירור…."
הוא הוציא מתיק הצד שלו מסמך הנושא את הכותרת "צוואה הדדית", החתום על ידי אביו (איתן) ואשתו השניה (סופיה), שהיא כמובן לא אימו.
מסמך הצוואה היה מסמך צוואה הדדית סטנדרטי לחלוטין, שני בני הזוג מצווים את מלוא עיזבונם האחד לשנייה עם מותם. קרי, אם סופיה הולכת לעולמה ראשונה, איתן יורש את מלוא הרכוש, ואם איתן הולך לעולמו ראשון, סופיה יורשת את כל הרכוש. רק לאחר מותו של בן הזוג השני, יגיע תורם של ילדי הצדדים "להיפרע" מהעיזבון. מנגנון ההורשה בעל שני השלבים, מכונה "יורש אחר יורש".
המנגנון הנ"ל היה מושלם, אילו היה מדובר בבני זוג מבוגרים, שנשואים 70 שנים ויש להם 3 ילדים משותפים. שכן בן הזוג הנשאר בחיים, ישמור על הנכסים במידת האפשר ובמטרה שהילדים המשותפים (שאמורים לרשת אותו) ייהנו מרכושו.
מנגנון ההורשה הזה מוטעה מיסודו שעה שמדובר בבני זוג אשר אילו נישואיהם השניים. ולאיתן 4 ילדים משלו ולסופיה שני ילדים משלה.
המנגנון שמבדיל צוואה הדדית מצוואה רגילה, הוא חסינותה של צוואה הדדית מפני שינוי. המשמעות של חסינות זו, היא שככל ואיתן ימות לפני סופיה, היא לא תוכל לשנות את הוראות הצוואה, ובכך מוגשם אינטרס ההסתמכות של בני הזוג על הרכוש המשותף.
רצה הגורל ואיתן הלך לעולמו ביום 06.08.14, מיום זה, על פי הוראות הצוואה ההדדית, כל הרכוש שייך לסופיה.
מה שאיתן לא ידע זה, ש"בתקופת הביניים" שבין מותו למותה של סופיה, היא רשאית לעשות ברכוש העיזבון כבשלה (כך ממש מוגדר בחוק). היא רשאית להשתמש בפירות הנכסים המשותפים, היא רשאית להעביר את הנכסים המשותפים, והיא אף רשאית להעניקם אף במתנה לילדיה, הלכה למעשה, היא רשאית לכלות את נכסי העיזבון.
ביום 10.01.17 סופיה הלכה לעולמה. רותם ו-3 אחיו הנוספים התייצבו אצל רשם הירושות כדי "לפדות" את חלקם בעיזבונו של אביהם.
על פי הצוואה ההדדית עליה חתמו איתן וסופיה, כלל רכושם של הזוג יחולק בחלקים שווים – מחצית ל-4 ילדיו של איתן ומחצית ל – 2 ילדיה של סופיה.
כאשר החלו רותם ואחיו לברר בלשכת רישום המקרקעין אודות בעלויות הנכסים שהיו לאביהם ואודות הכספים הרבים שהיו בחשבונות הבנק, גילו לתדהמתם כי אין כל נכס שרשום על שם אביהם וכי חשבונות הבנק מרוקנים.
אפילו את חליפת הצלילה שרותם כל כך אהב, וסימלה עבורו את זמן האיכות שהיה לו עם אביו, היא דאגה להעניק במתנה לבן הזוג של בתה.
בירור מעמיק של העובדות חשף את מעשיה האיומים של אשת אביהם. כאמור, הצוואה ההדדית עליה חתמו השניים, אפשרה לסופיה לעשות ברכוש כבשלה. וכך עשתה. מיד לאחר מות אביהם התברר שהיא החלה לנהוג כ"סנטה קלאוס" בערב חג המולד והחלה במסע של חלוקת מתנות לילדיה. ובכך נותרו ילדיו של איתן כאשר עזבונו של אביהם אינו שווה פרוטה.
מוסר השכל – "מי שחושב שזה יקר לשלם למקצוען, כנראה שעוד לא שילם על טעויות של חובבן".
עריכת צוואות היא מלאכה שראוי ותעשה על ידי עורך דין שמומחה בדיני משפחה ואשר מכיר את המטריה על בוריה, ולו רק כדי למנוע את עוגמת הנפש העצומה אשר נגרמה לילדיו של איתן, כאשר גילו כי עיזבונו של אביהם ניתן במתנה לאחיהם החורגים!!
