יונתן הוא הלקוח החדש הראשון שאני מקבלת לליווי גירושין מאז ה-7 לאוקטובר.
יונתן אומנם הגיע רק ביום שלישי האחרון, אבל כבר במהלך הפגישה איתו זה היה לי ברור שעליו אני הולכת לכתוב את הסיפור לשבת (אפילו אמרתי לו את זה).
יונתן לקח את האקדח האישי שלו באותה שבת ארורה וירד לדרום.
זה היה לו ברור שזה מה שהוא צריך לעשות.
יונתן חגג במלחמה יום הולדת 50, הוא אבא ללא פחות מ-5 ילדים (הקטן בן 10).
הוא מושבניק שאוהב את המדינה שלנו יותר מהכל.
הוא ציוני בנשמה. הוא חי ונושם אותה ואת ההגנה עליה.
ובשבת ההיא, הוא ירד לדרום ומאז הגיח הביתה להפוגות. כל פעם קצת.
בשבועות האחרונים אנחנו מסתמסים, מנסים לתאם פגישה ובסוף מתנצל שבחר להגיע ״דּוּךְ לילדים״.
השבוע הוא יצא לאפטר והצליח להתגבר על ה- דּוּדָהּ (כך כינה את זה) של להגיע ישר לילדים.
הוא תיאם איתי את הפגישה מהדרך. קיבלתי אותו בשמחה, הרגשתי שמשהו בוער בו.
שאלתי למה לא להמתין לסיום המלחמה. תחזור בשלום מהתופת ואני מבטיחה שעוד אהיה כאן.
הוא אמר שהוא ראה את המוות כל כך הרבה פעמים בחיים שלו, שמהמוות הוא כבר לא מתרגש. אבל בשבת השחורה הוא הבין שהוא רוצה להתרגש מהחיים.
שהסוף יכול להגיע בכל רגע נתון. שאין לנו שליטה על הסוף. לא על ה-״איך״ ובוודאי לא על ה״מתי״.
הוא הביט בי בעיניים הכחולות שלו, ואמר לי שהוא רוצה להתגרש עכשיו. אם נשאר לי יומיים לחיות או שנשארו לי 50 שנים, אני רוצה לחיות אותם מאושר. שאלתי אותו אם הוא חושב שהגירושין זה הפתרון. הבטחתי לו שאני אדם של פתרונות – תגיד לי קודם מה המטרה שלך ואני אמצא את הדרך להגיע אליה. ואם המטרה שלך להיות מאושר יונתן, אני לא בטוחה שהדרך היא גירושין. אני כמובן מתפרנסת מכל העסק הזה, אבל מי הבטיח לך שתהיה מאושר אחרי שתזרוק על אשתך נעל ותגיד לה מגורשת (סתם סתם- העניין עם הנעל זו המצאה).
ואז הוא אמר לי: עדי. היא תגרום לי להיות מאושר. מיזו עדי? עדי היא בחורה שהתאהבתי בה לפני 7 שנים. לא היה בנינו כלום. היא עבדה איתי. היא גרושה כבר שנים. היא מעולם לא דרשה ממני להתגרש, להיפך. כשהתלוננתי בפניה על אישתי היא תמיד צידדה בה. תמיד הסבירה לי את הצד שלה.
אבל באותה שבת שחורה, אני התחבאתי עם חייל שלי, במשך שעה שלמה עד שהצלחנו לחלץ אותו, אני שמתי לו חוסם עורקים ביד וברגל, אבל הוא חטף כל כך הרבה כדורים שכל מה שנותר לי זה להקשיב לו, והוא דיבר על בחורה שהוא אוהב, שהם לא ביחד כי הוא חתיכת אפס פחדן. הוא התחנן שאגיע אליה, שאמסור לה שאם הוא היה נשאר בחיים היא הייתה האמא של הילדים שלו.
החייל שלי מת. אבל באותו רגע אני בחרתי בעדי. היא תכשיט אמיתי זהר. אני לא יכול למות בלי להיות איתה.
חייכתי אליו והבטחתי שאסייע לו להגשים את החלום.
באותו ערב הוא שלח לי בווטסאפ את השיר הזה של נועם חורב:
