Skip to Content Contact Us

ילדה של אבא

ילדה של אבא

את הסיפור הזה אני אקדיש לאבא שלי. כן כן אני יודעת שכבר שנים (ליתר דיוק 4) אני חופרת על אבא שלי בכל פלטפורמה שבה יש לי הזדמנות להביע את עצמי.

אבל הבוקר הזה של יום שבת, כך רצה הגורל, יצא גם ה-1.7. מבחינת כולנו (ילדים, הורים, בוגרים) התאריך הזה יסמל את היום הראשון של החופש הגדול.

מאז ה-1.7.2019 היום הזה עבורי, הוא היום הראשון שלי כילדה בלי אבא.

Img 4178

זה אומנם נשמע קצת כמו ״אוי אוי אוי״ מה את מתבכיינת, היית בת 33, ממש לא ילדה. אבל מבחינתי לאבד את אבא, היה לא פחות משמיטה של הקרקע תחת רגליי. ללא הכנה מוקדמת מצאתי את עצמי באוויר.

אני מודה שלא הרגשתי את זה מיד. בשלב הראשון כל מה שעשיתי היה לנהל את המשבר, לפתוח חמ״ל במשרדים של החבר הכי טוב כדי לייבא את הגופה של אבא לארץ (מי היה מאמין שהדבר הראשון שאייבא בחיים שלי, יהיה גופה).

ואחרי שהושלמה משימת היבוא, ניהלתי את משבר ההחלטה – לשרוף / לא לשרוף. על פניו נשמע שוב אוי אוי אוי, אבל קבלת ההחלטה הייתה קשה מנשוא, למעשה בחרתי בין טובתי האישית (הרצון לייצר ״קבר לבכות עליו״) לבין הרצון של אבא (שביקש בפירוש לשרוף את גופתו).

לבסוף ניצח הרצון של אבא. תוך שאני משחזרת שיחה שקיימנו בעודנו חולפים על פני קילומטרים רבים של קברים בכניסה לחיפה אל מול הים.  אז… באותה שיחה הוא אמר לי: אני לא רוצה לבזבז נדלן בארץ שלנו.

כמעט חודשיים לקח לי לעקל את האובדן. מאז הוא מקרסם לאט לאט בנבחי הנשמה, בעקביות, ביום יום ובלילות, בחלומות, במחשבות, חרטה על דברים שאולי הייתי עושה אחרת, או על מילים שהייתי בוחרת.

חלף הזמן והתרגלתי להכל, התרגלתי לזה שאני לא יכולה פשוט לחייג ולשמוע את קולו, לקבל את עצתו (עד היום לא הצלחתי למחוק את שמו מרשימת אנשי הקשר  ה״מועדפים״ בטלפון), התרגלתי גם לזה שהוא כבר לא מגיע לסופי שבוע, הצלחתי אפילו למצוא מישהו אחר שיתקן את כל הקלקולים בבית. אבל עד יום מותי תחסר לי ההרגשה שהוא נתן לי כשאמר: ״אני פה מאחורייך״.

כשהוא מת, מת אתו הביטחון שלי לטעות. פתאום הבנתי כמה המילים הללו: ״אני פה מאחורייך״ נתנו לי ביטחון לעשות טעויות. אבא שלי תמיד אמר, אין בעיה עם טעויות, יש בעיה עם טעויות ללא הפקת לקחים. מי שלא טועה, לא לומד.

כשאבא היה שם לא הייתי צריכה להסתכל לאחור, הסתכלתי רק קדימה, ידעתי שהוא שם, שאם אפול, זה אומנם יכאב, אבל פחות.

ועכשיו…. עכשיו אני אומנם מסתכלת לאחור, כי כבר אין אותו מאחוריי. אין אותו מאחוריי אבל יש אותו מכל צדדי, כי הוא כאן נוכח לי בחיים בדרך אחרת.

ואני תמיד אומרת, מכל משבר צומחת לה איזו הזדמנות וכמו שלימדת אותי להפיק לקחים מכל טעות, אז גם ממשבר האובדן שלך, אומנם נשברתי. לרסיסים. אבל הצלחתי להרכיב את עצמי מחדש.

מהמוות שלך למדתי לסמוך על עצמי. עם לכתך ממני קיבלתי מתנה גדולה. קיבלתי את עצמי. הבנתי שלא משנה איפה אחפש את התשובות, אני תמיד (אבל) תמיד אמצא אותן אצלי.

היום בדיוק 1.7 הילדה שבי חוגגת יום הולדת 4. אותה ילדה שנולדה ביום שאתה הלכת.

אולי יעניין אותך גם

יותר מזל משכל

יותר מזל משכל רינה ומאור הגיעו אלי כדי לערוך צוואה הדדית וברגע האחרון הצלחתי לשכנע אותם שייפוי כוח מתמשך זה מסמך חובה. הם אומנם בני

חבילת קלפים

״חכי רגע.. אני חייבת לשאוב כדי להקל על הגודש״ אמרה לי עופרי, והוציאה משאבת חלב ידנית מתוך צידנית קטנה, הכניסה אותה מתחת לחולצה הרחבה שלבשה

יש גם דרך אחרת להתגרש

תחום דיני המשפחה הוא התחום היחיד בעולם המשפט שלרוב בעלי הדין מונעים על ידי רגשות אשר בראשן הצורך בנקמה. לעיתים אני נשארת פעורת פה ממקרים

נסטינג

לאחרונה פונים אלי לא מעט אנשים ושואלים אותי את דעתי על מודל הנסטינג. לאלה בנינו שלא יודעים במה מדובר – זו שיטה חדשה בקרב זוגות

האדם הנכון

יונתן הוא הלקוח החדש הראשון שאני מקבלת לליווי גירושין מאז ה-7 לאוקטובר. יונתן אומנם הגיע רק ביום שלישי האחרון, אבל כבר במהלך הפגישה איתו זה

אמא חורגת

אמא חורגת עם עמוס הדר נאלצה לקיים קשר יומיומי. הוא היה אבא של עומר, הילד הכי בעייתי בכיתה שאותה היא קיבלה לחנך. בהתחלה היו אלה

ווטסאפ
Back top top