כששירה הגיעה להתלמדות כברמנית במשמרת של סהר, הוא לא הצליח להבדיל בין קמפרי לאפרול מרוב התרגשות.
למרות ששירה הייתה ״קלולס״ לחלוטין ומוטוריקה לא היה הצד החזק שלה, סהר קיבל אותה מיד לעבודה מאחורי הבר ושיבץ אותה באופן קבוע במשמרות ביחד איתו. מהר מאוד הם הפכו לזוג הנוצץ של הבר הכי מבוקש בתל אביב.
הגוף שלה היה מושלם והיא לא התנצלה על כך שגובה הטיפים תלויים באופן ישיר באורך המכנסון שלבשה באותו ערב.
לסער זה לא ממש הפריע, כל עוד הוא עבד איתה מאחורי הבר.
3 שנים, 5 פעמים בשבוע, הם רוקדים מידי ערב על הבר, מקפיצים צייסרים, מריצים שורות, ולמחרת בבוקר מתעוררים כאילו כלום ללימודי משפטים באוניברסיטה.
בשנה האחרונה של התואר הוא כרע ברך בהפסקה פעילה שארגנה במיוחד עבורו אגודת הסטודנטים ושירה נענתה בחיוב למצטיין הדיקן בבוקר והברמן המקצוען בלילות.
״חתונת השנה״, כך הכתירו את האירוע של זוג הברמנים הכי יפה בתל אביב. מרבית האורחים לא באמת זכרו מה התרחש שם, אבל מה שבטוח היה שמח.
חודש אחרי החתונה שירה גילתה שהיא בהיריון, כבר בשבוע 11. היא חיפשה התמחות חודשים ארוכים, וכעת כאשר הבטן החלה לבצבץ מבעד לבגדים, היא הודיעה חגיגית שאף אחד לא יקבל אותה ככה לעבודה והחליטה לדחות את תחילת ההתמחות לאחרי הלידה.
סער לעומת זאת, הבטיח את מקומו להתמחות באחת הפירמות הגדולות בארץ כבר בשנה הראשונה ללימודים.
את כל ההיריון היא העבירה באכילה מנחמת מול הנטפליקס, והשתמשה בו כתירוץ להפסיק להגיע לאוניברסיטה.
את התואר היא לא השלימה, אבל את ההיריון לעומת זאת, היא סיימה פלוס 35 קילו.
מיד לאחר הלידה סער החל את תקופת ההתמחות התובענית ושירה החליפה את בקבוקי הבירה בבקבוקי חלב שאוב, המכנסונים הקצרצים הוחלפו בשמלות רחבות והריקודים על הבר לצלילי הטרנס הוחלפו בערוץ הופ בייבי. סבבים של החלפת טיטולים, שינה ושאיבת חלב בכל 3 שעות. מסריחה מפליטות, משאריות קקי מתחת לציפורניים, לא מצליחה לחזור למידותיה והמכנסון הקצרצר המפורסם שלה עלה לה אולי על הזרוע.
את התסכול היא הוציאה על סער מידי ערב מיד עם שובו הביתה. היא שמעה אותו עולה במדרגות וחיכתה לו בדלת עם התינוק בידיים.
אבל כאשר התחנן בפניה שתצא להתאוורר, שהוא יישאר איתו, היא לא הסכימה בשום פנים ואופן. אתה בחיים לא תסתדר איתו לבד.
כל ניסיון לסייע לה בטיפול בתינוק נהדף על ידה בזלזול וביטול. היא עמדה מאחוריו כשהחליף לו טיטול ונשפה לו בעורף: איך העזת לנגב לו את הטוסיק עם מגבונים לא מחוממים, תשים קצת יותר משחה, תשחרר קצת את הסקוצ׳ של הטיטול. בפעם הבאה שהיא דרשה ממנו להחליף טיטול, הוא אמר שהוא בטוח שהיא תסתדר בלעדיו. המרמור שלה הלך וגבר וסער הואשם בכל דבר. בגללך לא סיימתי את התואר, בגללך לא התקבלתי להתמחות, בגללך לא עולים עלי המכנסונים, בגללך נושר לי השיער, בגללך הציצי שלי נראה כמו 2 שקיות שוקו ובגללך הילד עם חום.
סער לעומת זאת קבר את עצמו בעבודה, ומיד לאחר תום ההתמחות הציעו לו להיות שותף זוטר במשרד. ההצעה הזו שברה את שירה והיא החריפה את מידת הרוע כלפיו. למרות שהילד כבר היה גדול היא אסרה עליו להישאר איתו לבד אפילו למספר דקות. כאשר הכין לו לאכול, היא טעמה, עיקמה פרצוף, זרקה את האוכל ואמרה: ״אמא תכין לך, אבא לא יודע מה אתה אוהב״. סער נשך שפתיים וקיווה ששירה תחזור להיות אותה ברמנית קלילה שהכיר, כשהילד ייכנס לגן והיא תשתלב בשוק העבודה. רק בגיל שנתיים היא הסכימה להכניס אותו לגן בתנאי שהיא מוציאה אותו בשעה 13:00. היא לא באמת הצליחה למצוא עבודה שמתאימה לשעות, וסער הואשם גם בזה.
הוא ספג וספג אבל הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר הסכימה להשאיר את סער לבד עם הילד רק בתנאי להתקנת מצלמה ביתית שמחוברת אליה לנייד.
הוא הגיע אלי לייעוץ, ואני חשבתי לעצמי, איך עדיין לא המציאו קורס הכנה לאישה ההורמונלית של אחרי הילד הראשון.
כמו קורס הכנה ללידה, קורס הכנה להורמונים של אחרי. אם שני בני הזוג היו מבינים לקראת מה הם הולכים – חוסר איזון הורמונלי ממושך, אובדן העצמאות, השליטה על הגוף, על המקום שהתינוק תופס על חשבון הגבר ובאופן כללי על שינוי דרסטי בכללי המשחק. יש משהו בהכנה מוקדמת שגורמת לכאפה להיות פחות כואבת. ברור שהיא לא יכולה למנוע לחלוטין את התסכול מרעידת האדמה שמביא איתו הילד הראשון, אבל קורס כזה יכול בהחלט ליצר אמפטיה כלפי הצד השני.
ביקשתי מסער שיציע לשירה טיפול זוגי, הזכרתי לו את החלק הראשון של הפגישה שלנו, את התיאור המפורט שנתן על שירה של לפני ההיריון. להתגרש אפשר תמיד, אבל לא לפני שנתת הזדמנות אמיתית למשפחה שלך.
הוא יצא ממני לאחר שקיבל טלפון של מטפל זוגי נהדר שהוא גם פסיכולוג מחונן וחזר אלי לאחר חצי שנה. כלום לא השתנה. היא לא מכירה בזה שאני אבא של הילד. הגשנו בקשה ליישוב סכסוך ודרישה לסעד דחוף של חלוקת זמני שהות של סער עם הילד.
בדיון הראשון בבית הדין הרבני שאל אותה הדיין לפשר ההתנגדות למפגשים בין האב לילד. ״הוא לא יודע אפילו להחליף לו טיטול״ היא השיבה בבוז. הדיין אמר לה, שהוא לא מזלזל לרגע במיומנות שנדרשת להחלפת טיטולים, אבל אם האיש הזה כותב עתירות לבית המשפט העליון, אני בטוח שהוא יצלח גם את משימת החלפת הטיטולים. ותנוח דעתך למיטב הבנתי הוא בשלב הזה יגור ביחידה אצל הוריו, אני בטוח שהם החליפו טיטול או שניים בחיים שלהם.
יצאנו מהדיון כשבידנו החלטה ולפיה הילד ילון אצל סער פעמיים בשבוע וכל סופ״ש שני.
הסידור הזה החזיק בדיוק שבוע, עד ששירה הגישה תלונה במשטרה על כך שהיא בטוחה שסער מטריד את הילד מינית, ושהיא דורשת להפסיק את המפגשים לאלתר עד לבירור התלונה.
לבית הדין היא הגישה בקשה בהולה להפסקת הלינה בבית האב והעברת המפגשים למרכז קשר בפיקוח עו״ס.
זה היה לי ברור שהתנגדות לכך רק תחריף את הסרטים שמתחוללים לשירה בראש, ודרשתי עריכת תסקיר של עובדת סוציאלית ובדיקת מסוגלות הורית עבור שני ההורים.
לאחר 3 מפגשים של סער עם הילד במרכז קשר, הגישה העובדת הסוציאלית תסקיר שדוחה מכל וכל את טענותיה המכפישות של שירה. מבדיקת המסוגלות ההורית עלה, כי שירה סובלת מהפרעה פרנואידית שפוגעת באופן מהותי בתפקוד ההורי שלה.
פסק הדין בתיק המשמורת קבע שזמני השהות של ההורים יהיו שווים.
ובכך הסיוט הכי גדול של שירה התממש והיא נותרה חסרת שליטה לחלוטין על הילד שלה, לפחות מחצית מהזמן.
4 דברים שחשוב לזכור לפני שמחליטים להיכנע לקושי שמביא הילד הראשון:
- דיכאון אחרי לידה הוא תופעה מוכרת והתוצאה שלו היא לא בהכרח גירושין.
- הבלעדיות שנתנה לנו על הבאת ילדים לעולם, לא מקנה לנו בלעדיות עליהם לאחר הלידה.
- לגברים אין אומנם את האינסטינקט האימהי בכל הקשור לילדים, אבל יש להם אינסטינקט אבהי, לא פחות טוב.
- ילד צריך אבא ואמא. לא פחות ולא יותר.
