לפני שהתחלתי את התואר השני היו הרבה אנשים שחשבו שאני רוצה לשמוע את דעתם ואמרו לי: ״למה את צריכה את זה? הרי לא תקבלי תוספת שכר על התואר, כי את גם ככה עצמאית, זה עולה המון כסף, גם ככה אין לך זמן לילדים מה עכשיו עוד לחץ?!״
ואז גיא הגיע ועשה לי ״send" על הבקשה להתקבל ללימודים.
והשבוע סיימתי את התואר.
ביום שלישי היה השיעור האחרון בקורס ״צדק מאחה״ שהנחתה ד״ר כרמית קלר חלמיש (המלכה). את השיעור האחרון היא חתמה בסרטון בנושא סליחה.
מצאתי את עצמי צופה בסרטון ומדמיינת את הלקוח הבא שאני אפעיל עליו את מה שלמדתי בסרטון.
וכנראה שעשיתי משהו ממש טוב בחיים שלי, כדי שכבר למחרת, ברביעי בבוקר, תחייג אלי דינה ותתאם פגישת ייעוץ לאותו יום בערב.
ואם שואלים אותי מה היה לי הכי שווה בתואר הזה, הייתי אומרת – דינה.
דינה הגיעה אלי מותשת. ניתן היה להבחין בקלות על הפנים שלה שהיא לא רגועה. היא לא הייתה מסוגלת אפילו לבטא את אשר על ליבה.
בחצי שעה הראשונה של הפגישה רק הייתי שם איתה ביחד, בתוך המערה החשוכה שהיא נמצאת בה כבר יותר משנתיים.
צעדנו במסלול החיים שלה, הלכתי איתה יד ביד במשעולי הקריירה, הילדים, הזוגיות, האהבה הגדולה לאמנון. בחלום ואז בשברו, כאשר גילתה שאמנון מצא לו אהבה גדולה אחרת. בחורה צעירה שאיתה הוא חי היום.
דינה מאז פוטרה מהעבודה, הסתכסכה עם כל אחד משלושת ילדיה ובעיקר נותרה אומללה.
אז איך אני יכולה לעזור לך. שאלתי. ״אני רוצה לפתוח את ההסכם״. היא השיבה.
* אנקדוטה קטנה: כשלקוח מבקש ״לפתוח את ההסכם״, הוא בעצם מתכוון לזה שהוא רוצה ללכת להליך חסר סיכוי.
הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, זה אולי אחד ההסכם הכי קשים לשינוי או ביטול. הסיבה העיקרית לכך, היא שההסכם הזה הוא חסר תוקף אם הוא לא עובר ביקורת של שופט במעמד דיון שבמהלכו השופט עובר עם הצדדים סעיף סעיף, מילה, מילה, הוראה הוראה , כדי לוודא שהם מבינים מה כתוב ואיך החיים שלהם יראו אחרי החתימה.
שאלתי את דינה אם היא הייתה מיוצגת במהלך עריכת ההסכם. היא אמרה שכן. אבל הוא היה עו״ד גרוע.
דינה הייתה עסוקה רק באמנון. בחיים החדשים שבנה עם הבחורה הצעירה. באיך העז לזרוק לכלבים את אם ילדיו מבלי להסתכל לאחור.
שאלתי אותה מתי גילית שהוא בוגד בך. היא השיבה – לפני שנתיים וחצי. זה היה ערב פסח, הוא הודיע שהוא רוצה להתגרש, שהוא התאהב באחרת. ככה מול הילדים. ואז תוך שבוע הוא קם והלך.
אוקי. אמרתי לה. באותו רגע בטח כעסת, נפגעת, הרגשת עלבון גדול. זה רפלקס אנושי. ברור שאין פה מימד של בחירה.
אבל חלפו יותר משנתיים ומאז כל יום את בוחרת להישאר בתוך הכעס והעוינות.
תגידי – הוא משלם לך שכירות? שאלתי. היא לא הבינה.
קראת את ההסכם – היא אמרה לי, הוא השאיר לי את הבית בלי משכנתא. על איזו שכירות את מדברת? היא השיבה בכעס.
שאלתי אם הוא משלם לך שכירות על המקום הגדול שהוא תופס לך בראש. נפלט לה חיוך. לפני יותר משנתיים הכנסת את עצמך לכלא מתוך בחירה. כל יום את בוחרת להישאר שם. לכעוס, להציץ לו באינסטגרם, בפייסבוק, להגיב לו בהודעות נאצה על החיים החדשים והמלכותיים שבחר, להתקשר לכל החברים שלו ולספר להם איך הוא נטש את אשת נעוריו ואם ילדיו.
והוא… הוא ממשיך בחייו, עובד, מרוויח, נותן לך סכומי מזונות גבוהים, השאיר לך קורת גג לחיות בה והרבה מעבר לכל מה שהיית מקבלת בבית משפט.
שאלתי אותה אם מוכנה לשחרר את עצמה?
היא הביטה בי כמו אסיר שקיבל מעטפה ובה תשובת הנשיא על בקשתו לחנינה. והשיבה: בוודאי שכן.
אז אמרתי לה: תסלחי לו.
היא כל כך התאכזבה, ופלטה: נראה לך?! ואז הוא יצא מנצח. אני רוצה נקמה אני רוצה שהוא יסבול.
איך זה יעזור לך שהוא יסבול? שאלתי. איך זה יעזור לך לשלם כסף על ייצוג משפטי עבור הליך חסר סיכוי, לבזבז זמן ואנרגיה? את לא חושבת שתסבלי יותר ממנו?
זה כמו גלולת רעל, בהתחלה טעם הנקמה טעים ומתוק ואז הוא מתחילה לאכול לך עוד ועוד חלקים בנשמה ובסוף הוא יהרוס אותך. אמנון לעומת זאת – לא יודע מכלום. הוא חיי את חיו באושר.
פתאום המבט שלה נרגע. ניתן היה ממש להבחין ששרירי הפנים שלה רפויים.
אמרתי לה – לסלוח זה אומר לוותר על העוינות, על המאחז שבנית עבורו בתוך הראש שלך מבלי לגבות ממנו שכר דירה.
היא אמרה לי איך אני אמורה לעשות את זה אני כל כך כועסת על מה שהוא עשה.
אמרתי לה פשוט תסלחי לו. תקבלי את החלקים הטובים שבו. את הרי הודאת בפניי שהוא אבא טוב ושהוא גם נדיב כלפייך. תקבלי גם את החלקים הפחות טובים שבו, את זה שהוא בגד באמון שלך ושל הילדים שהוא חשב על עצמו ועזב את הבית.
תנסי להבין את התנהגות שלו ואולי אפילו לבדוק איפה האחריות שלך בפירוק הנישואין. אני חלילה לא מבקשת ממך להצדיק אותו. את גם לא חייבת להסכים עם מה שהוא עשה. אבל כדי לשחרר את עצמך מהכלא, את חייבת לקבל ולסלוח.
דינה שילמה לי כפול משכר הטרחה שאני גובה על פגישת ייעוץ, נישקה אותי ויצאה. 5 דקות אחרי כן היא שלחה לי הודעה:
״תודה על החנינה, בלעדייך הייתי נשארת במאסר עולם שגזרתי על עצמי״.
תזכרו שטינה, כעס ועויינות הם בדיוק כמו לשתות רעל ולצפות שהצד השני ימות. זה לא עובד ככה.
אתמול בדרך חזרה מהשיעור האחרון בתואר, הקשבתי לפודקאסט שבו התארחה לילה קמחי היא אמרה שם משפט מדהים: סליחה היא וויתור על התקווה לעבר טוב יותר – במקרה של דינה התקווה שמשהו היה אמור להיות אחרת, גרמה לה לא להצליח לסלוח וזה מה שהכניס אותה לכלא. כשבחרה לוותר על התקווה הזו, היא שיחררה את עצמה.
