בלוג

השבוע התחיל בלקוחה שייצגתי לפני שנה בערך. זו הייתה אפיזודה חולפת כזו, שרותיי נשכרו כדי להגיש ערעור בסוגיה משפטית מורכבת ומסוימת. ניצחנו בערעור ביג טיים,

איזה שבוע זה היה. הוא התחיל בדיון בבית המשפט. בדרך לדיון חשבתי לעצמי על מאמר שקראתי בנושא של המשפט הנמוג. מאמר שמסביר שסיבה לכך שמספר

השבוע פרסמתי בסטורי שלי ציטוט מטלטל מתוך פסק דין של השופט זגורי: "בית המשפט: מה תרצה להיות כשתהיה גדול, פלוני? פלוני: אני רוצה להיות מלך

לורד ועידן 3 ילדים. ורד תמרנה בין הבית לקריירה באופן מושלם. היא מנהלת משאבי אנוש בחברת הייטק גדולה, אחראית על מאות עובדים ובדרך פלא מצליחה

וואו איזו שנה זו הייתה. שנת 2023 נראה לי שאם צריך להגדיר את השנה הזו במילה אחת, המילה הייתה גבולות. שנה שהתחילה במחאה הכי גדולה

אשר הגיע אלי עם צוואה ביד. בצוואה היה כתוב שאחיו הקטן ישראל מקבל 80% מהרכוש של אביו (וברוך השם יש רכוש) ואת ה-20% יקבל אשר

  השבוע גיא ואני סיימנו קורס בן 5 שבועות. קורס זוגיות בהנחיית בחור מבריק בשם שרון כהן. ומכיוון שאני אדם תועלתני – אז בכל סיום

״החברה הזו היא הבייבי שלי – את בחיים לא תראי ממנה שקל״. דימה הביט בתמר במבט חודר בספסלים ליד הכניסה לאולם המשפט. תפסתי לה את

פגיעה מינית לביא הגיע היישר מדיון בבית המשפט לענייני משפחה. הוא היה מפוחד אחוז איימה ממש. החזיק בידיו 3 דפים מקומטים, כאילו ביקש להתכחש אליהם.